עוד בנושא
פורומים חדשים
כלים שימושיים
התנהגות במצבי קיצון
איילת אפשטיין (27.6.2018, 16:49)שלום רב שמחה,
אני יכולה לדמיין את עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לכם מכך שבנכם האהוב גזר את תלתליה המקסימים של אחותו. זה מזעזע לקום משנת צהריים למחזה עגום שכזה....
המערבולת הרגשית בה הייתם נתונים היא עוצמתית ביותר – איך הוא עשה כזה דבר לאחותו? האם הוא מבין את חומרת המעשה? לכעוס עליו? לכעוס עליה? איך היא אפשרה לו? ואיך היא נראית עכשיו (אני בטוחה שהיא עדיין נראית מתוקה להפליא אבל עם תסרוקת אחרת...)? ואיך להגיב? לכעוס? להעניש? האם הוא מסוגל להבין את האחריות שלו בעניין?
מדברייך עולה שאתם חושבים שהוא לא מבין לעומק מה לא בסדר במעשה שעשה, ולא מבין למה אתם כל כך נסערים.
אם זה מקרה חד פעמי, אז אני מתחברת לתחושת הבטן שלך, שזה נעשה כחלק ממשחק משותף, בהסכמת שני הצדדים, אולי בתמימות. אולם, גם אם הילד עשה זאת בכוונה וידע שזה לא בסדר, אני מאמינה שהוא לא הבין לעומק את ההשלכות ואת חומרת המעשה, וההסכמה של אחותו (שבדרך כלל מתנגדת לכך שמתעסקים לה בשיער) עודדה אותו להמשיך.
ואולי הוא חשב שהוא פועל לטובה - שאם הוא יגזור לה את התלתלים זה יקל עליה ועליכם וימנע את המאבקים על הקוקיות...
אני מציעה לעשות שיחה עם שני הילדים בה תסבירו להם שזה לא מעשה ראוי, שאסור לעשות זאת ושאתם מצפים מהם שזה לא יחזור על עצמו.
מעבר לכך, האם קרו עוד מקרים מהסוג הזה, בהם הוא עשה משהו חריג? משהו שאינו מקובל?
על מנת לתת לך הדרכה מיקצועית ואחראית נחוצים פרטים נוספים להבנת הרקע וההתנהגות המתמשכת.
מה דעתך?
בברכה,
צוות בקו הייעוץ להורים לילדים בגיל הרך – קול להורה 6968*