פורום ייעוץ להורים לילדים בגיל הרך

אימא יקרה,

את מספרת על בתך בת השנה וחצי שמפחדת מילדים אחרים ,בעיקר כאלו שגדולים ממנה ונראה לך שהיא מפחדת מפגיעה פיסית.

את שואלת כיצד לעזור לה להתגבר...

בפנייתך חסרים פרטים שהיו יכולים לתת תמונה ברורה יותר, כמו: ממתי בתך מגלה פחד מילדים אחרים? האם קרה משהו שיכול להסביר זאת? כיצד בתך נוהגת בגן כשאת לא בסביבה? מה את שומעת מהגננת? אם גם בגן בתך מגלה פחד, איך מגיב הצוות?

אני ממליצה לשוחח עם הגננת ולתאם עמדות ייתכן ותגלי פרטים שיוכלו להרחיב עבורך את התמונה.

כך או כך, כדאי לדעת כי ילדים בכל גיל פוחדים ממה שיכול לפגוע בגוף שלהם, מפחדים מאובדן שליטה, ומאובדן כוח. ממש כמו המבוגרים.

פחדי ילדים מעידים בדרך כלל על ההתפתחות האופיינית לגילם.

ילדים בגילה של בתך נמצאים על נדנדה רגשית לא פשוטה, מצד אחד שואפים לעצמאות ומרגישים כבר "גדולים ויכולים" - ומצד שני, העולם גדול, חדש ומפחיד, בעיקר במקומות בהם אין להם תחושת שליטה וודאות.

כך,יכול להיות שהמפגש עם ילדים בני גילה או גדולים יותר, חדש לה ונראה כרגע מאיים. ייתכן וחוותה מצבים שהפחידו אותה כשילדים לא שמרו על גבולות המרחב הנכונים עבורה והיא הרגישה שזה לא בשליטתה, או ילדים שהגיבו בעוצמות רגשיות האופייניות לגילם , שהיו לידה.

עם מבוגרים, התגובות מוכרות יותר וצפויות יותר, דבר המקנה לה תחושת וודאות ושליטה.

התנהגותה של בתך מאותתת כנראה על כך שהיא אינה מרגישה עדיין בטוחה בעצמה או מוגנת מספיק בחברת ילדים בני גילה והיא זקוקה להתרגל ולהתגבר על כך בקצב שלה.

חשוב לגלות אמפטיה והבנה למצוקה שלה, גם אם אינה נראית הגיונית בעיניכם, על מנת שתרגיש אהובה ומוגנת בעת הפחד, כלומר, לומר לה שאת רואה שהיא פוחדת או מרגישה לא בטוח ואת כאן לצידה עד שתתגבר. העבירי לה את המסר שאת סומכת עליה שהיא תצליח להתגבר לאט לאט.

עם זאת, יחד עם ההבנה של החוויה של בתך, ההכלה שלה והתיווך של רגשותיה, חשוב שלא להגיב באופן עוצמתי או להיכנס למו"מ ממושכים וניסיונות שכנוע והרגעה אינסופיים. התנהגות שכזאת מצדכם, מלמדת את בתך שהתנהגותה גוררת המון תשומת לב מכם ועלולה דווקא לחזק את ההתנהגויות שברצונכם ללמדה להפסיק.

טוב את עושה, שאת מאפשרת לה חשיפה הדרגתית לילדים אחרים, אפשרי לה להתקרב בקצב שלה.

בגיל שנה וחצי ילדים בדרך כלל עוד לא מקיימים פעילות משותפת של ממש, אלא רק מתרגלים זה לנוכחות של זה, ומשחקים במקביל. אני מאמינה שברגע שהסביבה האנושית תהיה יותר מוכרת לה, ואתם לא תתרגשו ותאפשרו, היא תוכל "להפשיר" ולהתקרב לילדים ובשנה הבאה היא תתרגל לילדים החדשים בגן בקצב שלה.

מה דעתך?

אני מקווה שדברים אלו הצליחו להרגיע ולתת כלים להתמודד...בכל מקרה, את מוזמנת להמשיך ולהתייעץ איתנו כאן או בקו הייעוץ.

בימים א-ה בשעות הבוקר 10:00-13:00, ובשעות הערב 20:00-22:30.

בהצלחה.

בברכה,

ליאת קליין
מתנדבת בקו הייעוץ להורים לילדים בגיל הרך – קול להורה 6968*