פורום ייעוץ להורים לילדים בגיל הרך

גלית יקרה,

אני קוראת את דברייך ולא יכולה שלא לחוש בדאגה הרבה שמלווה אותם, מה קרה לפתע פתאום לבתי הנינוחה, הסבלנית והרגועה ? מה עומד מאחורי השינוי הדרסטי בהתנהגותה וכיצד ניתן להרגיע אותה ולסייע לה...

בהנחה ולא קרה משהו מיוחד בחודשיים האחרונים, בחייה של בתך ולא חל שום שינוי או מעבר עבורה (בבית, בגן, במשפחה..) הרי שניתן לברך על כניסתה לגיל ההתבגרות הראשון, שמתאפיין

במסע פסיכולוגי לקראת נפרדות ועצמאות וגיבוש זהות עצמאית.

החיפוש הזה אחר המרחק מההורה שמאפשר את הנפרדות והעצמאות מייצר לא פעם אצל הפעוט גם חרדה ומשאלה לחזור לביטחון ולהתמזגות של לפני .

בדיוק כפי שבסביבות גיל שנה כשהתינוק רק לומד ללכת, הוא מתרחק פיסית ומיד חוזר לחיק ההורה, כך גם כעת- הפעוט "מתמרד", מתנגד,בועט וצורח, יכול לרגע לדחות את ההורה ואז מיד הוא נצמד אליו ולא רוצה לרדת מהידיים...

לא קל להרגיש רגשות מעורבים כאלו, ועבור ההורים זה הופך להיות מורכב מאד להיענות לצרכים המשתנים הללו.

עבור בתך, אמירת ה"לא" , ו"לא רוצה" ו"אני לבד" ו"לא תחליטו עלי", זו הצהרת העצמאות שלה ודרכה לומר- אני כעת אדם נפרד עם רצונות ודעות משל עצמי.

במקביל להתפתחות השכלית והפיסית המואצת, מבחינה רגשית הפעוט בגיל שנתיים עדיין לא מפותח דיו, ומתקשה לווסת את המוצפות הרגשית ולהכיל את התסכול שהוא חש וכך, ברגעים כאלו הוא מגיב בהתקפי זעם (טנטרום), צרחות אימה ובכי.

אז כעת , לאחר שאנו מבינים את השלב ההתפתחותי שבו נמצאת בתך, נוכל להבין שהתנהגותה אינה מכוונת נגדכם אלא בעד התפתחותה. באמצעות התנהגותה היא מתאמנת במיומנויות חשובות שישרתו אותה נפלא בעתיד, כמו- עמידה על שלה, בחירה, קבלת החלטות ולקיחת אחריות.

כיצד תוכלו לסייע לה?

• אל תתעקשו איתה על כל דבר, אפשרו לה מרחב שבו היא תוכל להתאמן בבחירה ובקבלת החלטות במסגרת הגבולות שמקובלים עליכם, על מנת להחזיר לה את תחושת השליטה. כך תוכלו לאפשר לה לבחור בין החולצה האדומה לירוקה בבוקר, בין חביתה או ביצה קשה לארוחת הערב וכו' ( מספיק בין שתי אפשרויות מקובלות)
• במקומות שחשוב לכם להציב גבול ברור- עשו זאת בשיחה מקדימה , בזמן רגוע. הסבירו לא רק מה לא, אלא גם איך כן, ובזמן אמת- היו ענייניים , קצרים ואמפאטיים לקושי שלה. (כך למשל: "מקלחת חייבים לעשות ! אבל תוכלי לבחור אם לסבן לבד את הבטן או שנעזור לך, איזה צעצוע להכניס לאמבטיה , להתרחץ לפני או אחרי ארוחת הערב" וכו')
• בעת טנטרום- אין טעם לדבר להגיון (היא במילא אינה פנויה כעת). יש לעזור לה להירגע, להיות לצידה, לחבק חיבוק מגן, לשקף לה את התחושות שלה ולתת להן לגיטימציה- " אני רואה שאת כועסת עכשיו, אני כאן איתך ואעזור לך להירגע" ככל שתצליחו אתם, להישאר רגועים לצידה- כך תוכלו לשמש לה עוגן שעוזר להכיל את כל הסערה הזו.
• חזקו אותה על כל המקומות שבהם היא מצליחה להירגע, לשתף פעולה, להתגבר. חפשו התנהגויות חיוביות ואותן תעריכו.
• הזמינו את בתך להיות שותפה, תורמת ומועילה בבית – היא בוודאי תשמח להכין ביחד ארוחת ערב, לעזור למיין את זוגות הגרביים, למזוג מים בקערית של הכלב וכו'. כך היא תרגיש גדולה ומסוגלת.

מקווה שיכולתי קצת לשפוך אור ולתת רעיונות להתמודדות.

זהו גיל לא פשוט עבור הילדים ולא פחות, עבור ההורים, אולם זהו שלב חשוב בהתפתחות ואולי יעזור קצת לדמיין אותה כנערה בוגרת שבאמצעות האימון שאתם מאפשרים לה היום, תגדל להיות בוגרת בטוחה ,מחוברת לעצמה ובעלת תחושת ערך טובה.

חזקי ואמצי....ואת מוזמנת כמובן להמשיך ולהתייעץ איתנו בקו " קול להורה" 6968*

בימים א-ה בשעות הבוקר 10:00-13:00, ובשעות הערב 20:00-22:30.

בהצלחה,

ליאת קליין
מתנדבת בקו הייעוץ להורים לילדים בגיל הרך – קול להורה 6968*