הוספת הודעההוספת תגובה פורום הגיל הרך – הדרכת הורים - ראש הפורום

ילדה מפונקת ממש

עידית קידר(5.3.2019, 15:42)

שלום לך רז,

ראשית, סליחה על העיכוב בתשובה.

אני קוראת את דברייך ומתרשמת מההבנה ומהמודעות שלך למצבה של ביתך, המתקשה לדחות סיפוקים וכן מהרצון לעזור לה לשנות את התנהגותה. מעניין היה לשמוע ממך באם יש מצבים שהיא משתפת פעולה, שנעים להיות במחיצתה ואיך היא מתנהגת מחוץ לבית ובבית הספר.

את מעלה שאלות ואף עונה על חלקן, לגבי מהו פינוק ואיך בא לידי ביטוי? איך ניתן להגיב אליה בדרך אחרת כדי ליצור אווירה טובה יותר בבית? עד כמה יש להיענות לדרישות ולנדנודים והאם אפשר להציב גבול ללא כעס?

ביתך גדלה כבת יחידה ומתוך כך, זוכה להרבה תשומת לב "לא מחסירים ממנה ואף מקבלת יותר" ואכן, עם הזמן קלטה ש"הכול מגיע לה" וכשהיא לא מקבלת, מרגישה מתוסכלת ולמדה כנראה שכאשר היא מפעילה 'לחץ' היא משיגה את דרישותיה. נראה גם שביתך גילתה (בטעות ולא במודע) את הרגישות שלכן לבכי שלה על מנת להשיג התייחסות מרובה כלפיה.

אכן, יש מצב שהרגלתן אותה לפינוק וזו ההזדמנות לציין שהורים רבים מפנקים את ילדיהם מתוך כוונה טובה כדי שיהיו מאושרים ושלא יחסר להם דבר. הם מאמינים שככול שהם נותנים לילדם כול מה שרוצה מתי שרוצה, לא דורשים ממנו יותר מידי ומונעים ממנו להתמודד עם קשיים – כך הם מראים לו שאוהבים אותו וגורמים לו לאושר.

הדוגמא שלך מוכיחה שאין בהכרח כך הדבר – דרך חינוך של פינוק גורמת לילד להרגיש מתוסכל, פגיע, חסר עצמאות וכאמור, לאו דווקא מאושר – וזה עלול להפריע לו בהמשך ולמנוע ממנו את היכולת להתמודד עם משימות החיים מחוץ לבית.

אז מה ניתן לעשות?

ראשית, לשנות את התפיסה ולהבין שביתך תתפתח בצורה בריאה יותר אם יתאפשר לה להיות שותפה במשפחה, לתרום, להועיל, לעשות דברים בעצמה ולא רק לקבל שירותים מיותרים.

שנית, מהדוגמאות שכתבת אפשר לראות שרוב הזמן אתן מגיבות להתנהגויות של ביתך ואני מציעה להפוך את הסדר כלומר, לפנות אליה ביוזמתכן לפני שהיא דורשת – זה יחזק את המנהיגות שלכן מולה – היא זקוקה לכך.

למשל, יש להציע לה לקחת חלק בהכנת הארוחות, בעריכת השולחן, בקיפול כביסה וכו' - במידה והיא משתפת פעולה, חשוב לעודד אותה על היכולות שלה לעזור ולתרום ולומר לה זאת במילים ברורות ובהתפעלות – זה ייתן לה תחושה טובה ויחזק את הביטחון שלה בעצמה.

כמו כן, להתייעץ איתה בדברים הקשורים אליה ולמשפחה - רעיונות לבילוי משותף: "מה דעתך על...?", "איזו מתנה כדאי לקנות ליום ההולדת של.....? "מה דעתך שנלך יחד לגינה... "מה את מציעה לגבי....?"

כך גם לגבי נתינת הממתקים/הצעצועים- ניתן לתת לה אבל לא מתוך הדרישה שלה. לפנות אליה (לפני שהיא מבקשת) ואף להציע לה לבחור בין 2 אפשרויות - כל תשובה יכולה להיות מקובלת וזוהי שוב הזדמנות לעודד אותה על היותה מסוגלת, יודעת לבחור ולהחליט.

לא פרטת איך את מגיבה לביתך כשהיא בוכה/משתוללת – התגובה היעילה היא לחבק אותה ולומר לה בביטחון ולא בכעס: "אני מבינה שאת מאוכזבת שאין היום חטיף, מותר לך לבכות וכתרגעי אשמח שנשחק יחד". מאותו רגע, לא לגעור ולא להפציר בה להפסיק לבכות. זו דרך מרגיעה שמכבדת את הבחירה שלה (לבכות או להפסיק), נותנת לה את הזמן להירגע ומזמינה אותה להיות איתך בתוך הגבול הברור שהצבת (כאשר היא לא תבכה יותר)כך את פועלת כאמא מנהיגה: עשייה ולא דיבורים!.

אני מאמינה שככול שתפעלו בנחישות ובסבלנות ומתוך הבנה שבכך אתן מחזקות את בתך – היא תרגיש שסומכים עליה ותוכל להתמודד עם תסכולים ובכלל

במידה ואת מעוניינת בהדרכה נוספת, את מוזמנת להתקשר אלינו לקו הייעוץ שמספרו מטה.

בברכה,
עידית קידר
מתנדבת בקו הייעוץ להורים לילדים בגיל הרך – קול להורה 6968*