פורום ייעוץ להורים לילדים בגיל הרך

שלום אמא חדשה,

אני מבינה את הקושי שלך, ואת תחושת היאוש וחוסר האונים, ואני רוצה להרגיע אותך שזו התנהגות נורמלית והכל בסדר עם התינוק שלך.

לקראת גיל שנה ילדים עוברים שלב התפתחותי בו הם מבינים שהם יכולים לבטוח בהורים, ושעליהם להיות חשדנים כלפי אנשים אחרים. הם מרגישים שבסביבות ההורים הם מוגנים ובטוחים ולא מתמסרים בקלות לאנשים אחרים גם אם הם מוכרים.

דבר נוסף, בגיל הזה הילד עדיין לא מבין שגם אם ההורה לא ממש לידו אלא בחדר הסמוך, הוא קיים. מבחינת הילד כאשר ההורה לא לידו הוא לא קיים. לכן הם נמצאים במצב של חרדה כאשר ההורים נעלמים מטווח הראייה שלהם.

לכן התינוק פורץ בבכי כאשר ההורה נעלם לו והוא לא רואה אותו, וההורים מרגישים שהם לא יכולים לזוז בלי שהתינוק יבכה... גם עם אנשים מוכרים.

השלב ההתפתחותי הזה ידוע בשם חרדת נטישה, והוא שלב נורמלי בהתפתחות. אין צורך לעשות משהו אלא להמשיך לתת לתינוק ביטחון בנוכחות שלכם, ולדעת שעם הגיל זה יחלוף והתינוק יבין שגם כשאמא הולכת, היא קיימת, והיא תחזור.

אפשר לשחק עם התינוק במשחק קוקו שבו הוא לומד שגם משהו שלא רואים קיים, ומתגלה בשמחה... אפשר לשחק במשחק שבו שמים מולו שלושה חפצים/משחקים, מכסים אחד (כשהוא רואה), נניח שכיסינו מכונית צעצוע קטנה, ואז שואלים אותו איפה המכונית וכמובן שהוא יסיר ממנה את הכיסוי בחיוך גדול. גם זו דרך ללמד שדברים שלא רואים אותם עדיין קיימים. אבל חשוב להבין שזה רק משחק שיכול קצת לעזור אבל אי אפשר להאיץ את התהליך שיקרה בקצב האישי של הילד.

דבר נוסף וחשוב הוא לא להיעלם לילד בלי לומר לו כי זה יכול להעצים ולהחריף את החרדה. למרות הבכי חשוב להיפרד מהילד ולומר לו שאתם הולכים. במשך הזמן הוא יבין שאתם חוזרים והתופעה תחלוף.

מקווה שזה מרגיע. אשמח לתגובה :)

בברכה,