עוד בנושא
פורומים חדשים
כלים שימושיים
צומת דרכים
צומת דרכים (28.4.2012, 17:15)שלום רב,
אני בת 32ובעלי בן 35ואנו נשואים כשנה וחצי אך בזוגיות כ-4 וחצי שנים.
בשנים הראשונות בעלי ואני נהנו מיחסי מין בריאים ומספקים וחשתי כי הדינמיקה המינית שלנו מצויינת. בערך כמס' חודשים לפני החתונה, כמות הפעמים בהם קיימנו יחסי מין הלכה ופחתה, וכעת - כשנה וחצי לאחר הנישואין - אני יכולה לספור את כמות הפעמים על יד אחת בודדה...
אני מאמינה גדולה בתקשורת בזוגיות ועל כן אני משתפת את בעלי בצרכים שלי ובמחסור הרב שאני חשה בזוגיות. שאלתי אותו פעמים רבות האם יש סיבה מסוימת לכך שאינו מעוניין לקיים איתי יחסי מין וניסיתי להתעמת איתו בנושא - אך כך או כך הוא מתחמק ומבטיח (הבטחות שווא כמובן) כי זה ישתפר. בפעם היחידה שהצלחתי לדובב אותו - הוא התלונן על הלחץ בעבודה והעובדה כי עברה עליו שנה קשה במיוחד.
אני אמנם מודעת כי לחצים נפשיים עלולים להשפיע משמעותיות על החשק המיני אך אני חוששת שזו לא הסיבה האמיתית. שכן אני תופסת אותו מאונן אל מול פורנו במחשב - והוא גם מתאמץ להסתיר זאת, כך שלדעתי יש לו חשק מיני - אך לא איתי.
הקושי האמיתי הוא שכעת אנו רוצים להביא ילדים - דבר המצריך "עבודה"... אז אמנם כאשר אני מבקשת הוא "מתייצב" לעבודה, אך כמובן שזה חסר כל תשוקה או עניין. ובין לבין אני שואלת את עצמי האם זה נכון לעשות צעד כ"כ גדול - ולהביא ילדים כאשר ברור שיש לנו בעיה משמעותית בזוגיות.
אני מוצאת את עצמי נקרעת בין הרצון לממש את האהבה שלנו והבית שבנינו ולהביא ילדים לתוכו לבין התחושה שמגיע לי בן זוג שירצה אותי בכל מובן אפשרי ויחשוק בי ויאפשר לי להרגיש אישה...
האם עליי להימנע מלהביא ילדים עד לפתרון הבעיה?
כיצד עליי לגרום לו לשתף פעולה? יש משהו מאוד משפיל בלפתוח את הלב ולשתף בצרכים והקשיים האימיתיים שלך ולראות כי בן זוגך לא מתאמץ כלל לעזור למצב...