הדבר החדש שקרה הוא שהגעתי לרופא נשים שהחליט להתיחס בכובד ראש לזה שרופא המשפחה מציין בשורה אחת שב87 נפצעתי, בגלל שהוא צריך לתת לי מרשם לגלולות והוא ראה את זה לאחרונה והוא ציווה עלי לעשות הכל מהר ודחוף, והכל קורה מאוד לאט ועוד לא הייתי אצלו. העובדה שטופלתי באופן פרטי רלוונטית לזה שבקופת חולים הם לא יודעים כלום עלי ועל מצבי ועל מה שקרה לי. אין להם סבלנות וההוכחה לכך היא שרופא עינים פרטי שהוא נוירואופתלמולוג אבחן אותי באופן שונה מהנוירולוגית. רופא המשפחה שלי לא מתעניין במסמכים שהם לא עדכניים ומה לעשות שהמסמכים מהאשפוז אחרי התאונה הם ישנים? הנוירולוגית עוד כותבת שלא הובאה לה שום מסמכים מאז. יש לי מסמכים מהמעבר מטיפול נמרץ בלוינשטיין למחלקה, שאמא החזיקה אצלה, ולא ביקשו אותם. אספתי את כל המסמכים והבאתי לנוירואופתלמולוג. בינתיים את מה שהוא כתב ליבכתב יד על זה שאין לי פרופתוזיס לא הבאתי כנראה לנוירולוגית והיא לא הסתכלה על זה ושלחה לרופא משפחה מייל עם מידע שגוי כזה. אני עתידה לקבל מכתב מתקן לרופא המשפחה בעוד חודש או חודשיים ואני משלמת על זה. הם לא מאבחנים טוב בקופת חולים.
אם אני רואה במשקפיים חדשים את המסגרת ומסביב לה כשאני מסתכלת קדימה זה אומר ששדות הראיה שלי תקינים ואני צריכה להתרגל? זה אומר שהמבט לא ממוקד?
האם רופא המשפחה יתיחס למכתב מרופא עיניים לא מקופת חולים ויתחשב באבחנה שסותרת את האבחנה של הנוירולוגית?
מצד אחד הנוירולוגית אמרה לי שהיא לא רופאת עיניים ומצד שני היא לא היססה לשלוח את מה שהיא חשבה שהיא רואה בעין שלי. המכתב שלי היה ארוך בשביל לענות מראש על השאלות אבל הוא לא ממש הובן כי זה מבלבל.
