פורום הריון ולידה

ד"ר רוטמנש שלום

אמא שלי תמיד אמרה לי לא לשמור דברים בבטן ולכן כשיש לי ביקורת אני ישר מעביר אותה ועדין קצת קשה לי לתת מחמאות אבל במקרה הזה הרגשתי שיש משהו שאני חיב להגיד לך אבל מכיוון שקצת התביישתי בחרתי באופציה הפחות ישירה .

ובכן אני סטודנט לרפואה והיתי סטודנט שלך בקלרשיפ האחרון .

המחלקה היתה מדהימה -מקצועיות מדהימה , מסירות לחולים ואהבת החולים עד אין קץ של כלל אנשי המחלקה שרואים לנגד עינהם דבר ראשון את טובת החולים .

עוד משחר ילדותי ידעתי שאני רוצה להיות רופא , מעין תחושת שליחות המהולה באהבת אדם ורצון עז לעזור .נכון יש נקודות שבירה ורגעים בהם אני חושב למה אני צריך את כל זה ורגעי פקפוק ביכולתי , אבל ברגע שאני מדבר עם חולים (ולא רק שומע הרצאות ) הכל משתנה והברק חוזר לעיני .

כשאני מדמיין את עצמי כרופא יש אידאל מסויים שאני שואף אליו - להיות ידען ומקצועי , לאהוב את חולי ולהיות מסור אליהם כאב לבנו, להיות פתוח לביקורת ולדעות עמיתי למקצוע ללא קשר לתפקידם ולדרגתם ולכבדם , להקרין ביטחון ושלווה כלפי עמיתי וחולי וכן לאהוב את המקצוע בכל ליבי גם אחרי שנים של עבודה שוחקת כלומר להיות רופא אבל מעל לכל אדם .

אינני יכול לחשוב על אדם המייצג תכונות אלו יותר ממך ורציתי להודות לך על שנתת לי לראשונה את הזכות לראות את האידאל בעיני של הרופא אליו אני שואף להגיע .

תודה (:

נ.ב דש לד"ר קובו המקסימה