פורום רפואה משלימה ואינטגרטיבית

מה כשסחוס נשחק, איבר נסדק, נשבר? מה כשמחלה כלשהי עוצרת, מאטה, מזיזה אותנו ממסלול חיינו? ואם נאלצים להצמיח יכולות חדשות, כדי לשרת את עצמנו, מה אז? האם, להיעזר באחרים, נוח ומתאים לנו?! האם נהנים מכך או סובלים? האם אנחנו עוצרים לראות או לזהות את המסרים שמעבר, או נשארים באומללות שלנו? האם עולה בנו המחשבה או התהייה שמשהו בדרכנו, דורש הסתכלות, למידה, חקירה, התבוננות ויצירת שינוי? ודרך זו, בה הלכנו, האם עדיין מתאימה ורצויה לנו? האם משרתת את מטרתנו העליונה? ומהי המטרה?

היו ימים בהם האחריות על הזנת ילדינו הייתה מטרת העל. ילדינו כבר גדלו. האם שינינו את התנהל ותינו? מתי הייתה הפעם האחרונה בה עצרנו ובדקנו, אנא מועדות פנינו? האם בנינו לעצמנו מטרות ויעדים חדשים?

החולי, הפציעה, או התאונה, יצרו עבורנו הזדמנות וכיוון לעצירה והאטה. הזדמנות לאפשר לנו, סריקה ובדיקה של חיינו, דרך מצבנו העכשווי. (מגבלות, חולשות, חוזקות, רווחים משניים...)

כיוון ליצירת מציאות אחרת בחיינו. מציאות אליה שואפת טובתו של כל אחד מאיתנו. כדי לזהות את הכיוון נוכל להיעזר ולבדוק איפה ובמה המצב הנוכחי, משמש הסוואה ומה היא?

בתהליך האימון ההוליסטי לבריאות, נוכל להגדיר את רצונותינו הנעלים, מתוכם נגדיר לעצמנו מטרות ויעדים. נזהה את צרכינו, נלמד את ערכינו ונשתמש במידע שתרמה לנו מחלתנו, להגשמת יעדינו.

בברכה,