קהילת פוריות

יקירותיי,

הייתי פעילה כאן לפני כ- 3 שנים, ואני רואה שלא נשארה כאן אף אחת מהבנות שהכרתי אז. בכל זאת, יש לי פינה חמה בלב עבור הפורום הזה, שעזר לי בשעות קשות וכואבות, ולכן אני חוזרת לכאן לספר את סיפורי, בתקווה שיעזור לאחרות.

אז ככה, בת 38 (הייתי בת 34 כשהתחלנו את התהליך...), אובחנה בעיית זרע, ורק במהלך הטיפולים אובחנה גם רזרבה שחלתית נמוכה, וחסימה מכנית בשתי החצוצרות. כידוע, במצב של רזרבה שחלתית נמוכה, גורם הזמן הוא קריטי, ולמרות זאת, בזבזנו שנתיים יקרות בטיפולים אצל רופאים שלא ממש ידעו מה הם עושים. זה התחיל ברופאת הנשים של הקופה, שעשתה לי בדיקת דם אחת (פרופיל הורמונלי ביום 21 למחזור), ועל סמך תוצאותיה החליטה שהכל בסדר, ונתנה לנו לחכות עוד 6 חודשים עד שהפנתה אותנו לרופא פוריות, זה המשיך ברופא הפוריות, שלא טרח לבדוק שעברתי את כל הבדיקות הנחוצות, לפני שפוצץ אותי במינונים מטורפים של הורמונים, והמשיך ברופאה פרטית שפנינו אליה, שאבחנה חלק מהבעייה (בעיית הרזרבה השחלתית), אבל לא את החסימה המכנית, ולכן בילינו אצלה כמעט שנה בטיפולי הזרעות, שהיו מיותרים לחלוטין. רק אצל הרופא הרביעי דברים התחילו לזוז, עברנו לטיפולי IVF על בסיס מחזור טבעי, ולפני 3 שבועות נולדה ביתנו הבכורה, ובא הקץ ל- 4 שנים איומות ומייסרות.

מכל המסע הזה, הפקתי כמה לקחים חשובים, שאשמח לחלוק איתכן:

1. טיפולים מתחום הרפואה האלטרנטיבית - במקביל לטיפולים הקונבנציונליים, טופלתי גם בתמציות צמחים סיניות (אייל פוליטי) ובדיקור סיני (חני לדרמן). אני לא יכולה להוכיח, אבל יש לי הרגשה חזקה שזה עזר. אז מי שמתאים לה, אשמח לצרף מספרי טלפון.

2. לא כל הרופאים אותו דבר! יש טובים, יש טובים יותר, ויש גם חנטרישים! אל תהססו לעבור לרופא אחר, אפילו 10 או 100 פעמים. מדובר כאן בחיים שלנו! גיליתי שהפקידות של הקופה הן מקור אינפורמציה מעולה. שווה לבחור אחת או שתיים, ולהתיידד איתן. ההמלצות שלהן שוות זהב.

3. והחשוב מכל - האחריות היא עלינו! כולנו היינו רוצות לתת אמון מלא ברופא שמטפל בנו, ולסמוך עליו שיעשה עבורנו את המקסימום. אבל אנחנו חיים בעולם לא אידאלי, בו הרופאים עובדים תחת עומס אדיר, ולא מסוגלים להיכנס לעומקו של כל מקרה ומקרה. בעידן האינטרנט, ניתן להגיע בקלות לכמות אדירה של אינפורמציה, וזו חובתנו ללמוד את הנושא בצורה יסודית, ולהגיע לטיפול אחרי שעשינו שעורי בית. למשל, אם הייתי יודעת שפרופיל הורמונלי של יום 21 לא תורם הרבה לאבחון, והייתי דורשת לבצע עוד בדיקות, ניתן היה לחסוך לפחות שנה של זמן מבוזבז. יש רשימת בדיקות ראשוניות שצריך לבצע לפני שנכנסים לתהליך של טיפולי פוריות. אין שום טעם להתחיל, לפני שביצענו את כולן. גם בנושא של בחירת הרופא, קופת החולים לא תצא מגידרה בשבילנו. אנחנו צריכות לברר, לשאול ולאסוף חוות דעת, ולבחור את הרופא שנראה לנו המתאים ביותר. ואם נדמה שהטיפול 'תקוע', לא להסס לעבור לרופא אחר, ועוד אחד, ועוד אחד, עד שמצליחים.

בעלי טוען, שיש עוד לקח אחד, והוא, שאסור לסמוך על סטטיסטיקות. כל הרופאים שטיפלו בנו, נתנו לנו כ- 10% סיכוי להצליח (אלו שכבר ידעו על בעיית הרזרבה השחלתית...). אז מבחינה סטטיסטית, התינוקת המתוקה שישנה עכשיו בעריסה שלה, היא בגדר נס. וכיון שמאז תקופת המכבים לא קורים יותר ניסים, אז כנראה שההסבר הוא אחר. או שהסטטיסטיקה לא נכונה, או שיש טעות בדיאגנוזה. בכל מקרה, סטטיסטיקה מתייחסת לאוכלוסיה, ולא למקרה בודד.

קראתי עכשיו שוב את הכל, ויצא קצת ארוך. לא נורא, 4 השנים האחרונות היו יותר ארוכות... מקווה שבכל זאת תהיה לחלקכן סבלנות לקרוא עד הסוף.

מחזיקה אצבעות ומתפללת בשביל כולנו. שיהיה המון בהצלחה.