קהילת פוריות

הי יקירותי.

לפעמים חלומות מתגשמים...

לפני כשבועיים ילדתי את בתי הבכורה

אני לא יודעת אם מישהי מתקופתי עדיין מציצה מדי פעם בפורום... אני הייתי מאוד פעילה בו לפני כשנתיים אם אני לא טועה.

לאט לאט הדרתי את "רגלי" מן הפורום כי לא הייתי מסוגלת יותר להכיל. לא את העצב ולא את השמחה שצצה מדי פעם... (חבל שלא בתדירות גבוהה יותר...)

רבות מחברותי וודאי זוכרות את מסכת העינויים שעברתי...

עברתי 13 שאיבות ועוד כמה וכמה החזרות מוקפאים.

היו בדרך הריונות ביוכימיים, הריונות חוץ רחמיים, כריתת חצוצרה (טראומה נוראית)

כך עברו 4 שנים של ריצה מטיפול לטיפול, מרופא לרופא, מבי"ח לבי"ח...

שנים של טלטלות רגשיות מוטרפות, מאופטימיות לפסימיות, מאמונה לחוסר אמונה שזה יכול לקרות. מהתייאשות מהתהליך עד רישום לאימוץ ולצד זה המלחמה הבלתי פוסקת שהפכה להיות שגרת חיים.

ואני שמחה לבשר שסוף סוף בשאיבה ה-14 קרה הנס. ואכן אני מתייחסת לזה כנס רפואי...

וגם אני בסוף הייתי בהריון שעוד נגמר בטוב! שנגמר בלידה!

עד עכשיו אני לא קולטת שאני הייתי בהריון. אני...

באמת שזה כמו חלום, מרגיש הזוי. ועכשיו אני מתעסקת בחיתולים והנקות, אני פשוט לא מאמינה שזו מציאות.

אז קודם כל המון תודה לכל החברות שהיו פה לאוזן קשבת ובאמת למרות שלא הכרנו פנים מול פנים הפכתן להיות חברות ממש טובות, חברות לצרה, ואני באמת מרגישה אהבה גדולה אליכן למרות שנשארנו ווירטואליות זו לזו...

ודבר שני, מסר לכולן:

שלא תעזו לוותר!!!!!!!!!!!!!!!!

אין על הדבר הזה, זה שווה כל רגע (ויש לי דמעות בעיניים כשאני כותבת את זה- מה לעשות אני עם הורמונים של אחרי לידה , שד"א פי עשר יותר עוצמתיים מאלו שדוחפים בטיפולים...). אני מאלו שקשה היה להן לקבל את האמירות שגם לי זה בסוף יקרה. אבל עכשיו אני מרגישה שאם לי זה קרה, זה יכול לקרות לכל אחת! אז חיזקו ואימצו!!! זה יקרה. צריך המון המון סבלנות!שיהיה לכולן חג שמח, אוהבת, שלכן, אלה