קהילת פוריות

שלום לכולם ,מה שלומכם? ,אני יודעת שהרבה זמן לא כתבתי ,מאוד מצטערת על זה אחרי הפלה אני קצת נכנסתי לתוך עצמי ולא שמעתי אף אחד כול עידוד כול מילה נחמדה שנאמרה לכיון שלי לא התקבל .

אני לא יודעת מאיפה להתחיל חשבתי עוד שבוע שעברה לרשום כאן אל פחדתי ,אני לא מאמינה לכול מיני אמונות ,

ביום רביעי שאפשר שאני מחכה להגעת הווסת שכרגיל עושה מה שרוצה זה יתרון לש.פ מתחיל הפרשות ,יש אני מכירה את הגוף שלי אני הולכת לקבל ,אני בחורה מסודרת מתקשר לקופה מסדרת טופס 17 לשלב ג,אבל כמו שאמרתי אני מכירה את הגוף שלי ומה שהוא שונה חזה כואב ,אוכלת קרקר בטעם בצל עם מעדן תות וטעים לי כאב ראש שנמשך כמעט שבוע וכול מיני דברים כאלה ואחרים ,אני מחליטה לקנות בדיקה ביתית שאני בטוחה שהם בזבוז כסף כי אצלי תמיד יוצא שלילי ,וגם קונה לאחות שאומרת לי שהמחוזר הפעם יהיה לה יום אחד (יש לה ילדה קטנה בבית) אנחנו עושים והפתעה אצל שנינו שני פסים,אני לא מאמינה בהלם,כמובן אני בטוחה שיש איזה בעיה בערכה שלי ,יום חמישי מתקשר לרופא נשים שהוא ישר שולח אותי למוקד שנים ,שם אומרים לי הכן נכון יש שק ויש גוש באותו יום בדיקת דם בטא ,אני מחליטה שהפעם אני ממשיכה את החיים רגיל ,הולכת ביום שישי להופעה של מירי מסיקה מטיילת עם אותה אחות והכול בסדר ונחמד ,מגיעה הבית וראה את תוצאה של בדיקת דם בטא 8744 ,אני בהלם אני רואה שאני כבר בשבוע 6 ,אנחנו חוזרים למוקד נשים כמובן רק לאחר ארוחת שישי ,שם רופא מודיע לי שיש לי שני שקי הריון באחד רואים אפילו חלמון ,אנחנו בהלם ישר הבית למיטה לנוח ,יום שבת הכול בסדר עד שעה 12.00 הפתעה דימום אנחנו שוב רצים למוקד נשים שם רופא מודע לי ששק אחד יוצא בשני הוא רואה אפילו הד עוברי ,הבית למיטה לא זזה אבל הדימום כול כך חזק שאני כול שעה צריכה להחליף ,בשלב הזה אני מבינה שכול הסיפור של לפני חודשיים חוזר אני שוב מפילה יום ראשון בדיקת בטא והיא כבר 3224 חצי ,מדברת עם רופא שלי אולי תקווה השק השני נשאר אולי למעלה מי שנמצא יבין שאין לי כוח לעוד הפלה לעוד אכזבה אבל לא 4 ימים אני מרותק למיטה מכאבי תופת ,אני יודעת שסיכוי המזל שלי הוא קלוש ,בדיקה אצל רופא שלי מראה שגם השני יצא ,אני כועסת אל הרופא ,איפה טעות הרופא מהצד שלו תראי את הצד חיובי נכנסת לבד בלי טיפול זה כבר טוב .אני לא מבינה מה קורה כאן כמה כוח יש לי ,אני מתפרקת אפילו עכשיו אני לא יכולה יותר כמובן עכשיו שולחים אותי למרפאות חוץ להפלות חוזרת כי זאת הפלה 4 ,ושם התור המקודם הוא באוגוסט ,אני חסרת כוח לריב להקדים את התור ,אני חסרת כוחות להבין מה קורה .כול בדיקות שלי צילום רחם היסטרסקופיה תקין ,מה עכשיו? אני בת 32 כמעט כול חלק בגוף שלי רוצה להיות אמא אני מכונה להיות אמא ,עם כול מה שקורה לי ואני מצטערת מראש מכול הבנות כאן אני חסרת אמונה בזה נמצא שם למעלה ,בעלי מניח תפילין כול בוקר למה אני רוצה לשאול אותו ,אנחנו לא דתיים אף פעם לא היינו אנחנו באים ממשפחות ששמורים חגים ,ארוחת שישי ושבת קידוש ,שמפחה של בעלי דתיים חזקים ,ואצלי אמונה נלחשת כול פעם שום דבר טוב לא קורה לנו בעלי מובטל 5 חודשיים ולא מוצא כלום,כמה עוד ,גיסתי לעומת זאת אמרה משפט מאוד "חכם" הוא מעביר אותך מבחנים הוא יודע כמה את יכולה לסבול ,אז אני לא יכולה יותר סורי ,אני עליתי 20 ק"ג בגלל הטיפולים ובסוף קורה הדבר ומצליחים וזה נופל ,אין לי כוח די ,עם נגזר אליי לחיות ללא ילדים ? למה מה עשיתי כול כך גרוע ב32 שנים לי ? אנחנו מכבדים את הורים שלנו ,תמיד עוזרים לזולת ,מנסים להיות הכי הגונים עם כולם ,אפילו שטועים לנו בעודף אנחנו חוזרים ומחזרים ,אני פשוט מחפשת תשובה למה זה קורה לנו ? בני מצערת שהוא כול כך ארוך

דרך הגב אצל אחותי הכול בסדר אני בתחילת שבוע שש וזה נראה טוב ותקין ואני מחכה לאחיין או אחיינית חדש/ה עם לב קשה כי כול פעם אני הראה אותה אני הדעה שגם אני הייתי צריכה להיות בשבל כזה או אחר