פורומים חדשים
כלים שימושיים
אני עצובה.
עצובה (20.3.2016, 17:22)כבר תקופה שאני מדוכדכת.
לפני שבועיים נפטרה חברה טובה טובה שלי, אחרי מאבק ארוך המחלת הסרטן. שהייתה לי במשך השנים, כמו אמא,כמו אחות , הייתה לי יועצת ואוזן קשבת. אהבתי אותה כל כך.
כל כך עצוב לי. אני מרגישה כל כך חסרת אונים. אני מרגישה כל כך אבודה, כל כך בודדה.
אני מרגישה שאני מתפקדת על טייס אוטומטי. קמה כל בוקר,שולחת ילדים לביהס. הולכת לעבודה. עושה את המוטל עליי. אם שואלים אותי משהו, אוצריכים משהו אני עונה. אם לא אין לי שיח עם אף אחד. חוזרת הביתה עושה את כל המוטל ללא כל חשק. רק להעביר V.
אף אחד לא מרגיש את כאבי, נראה שזה עובר ליד אנשים כאילו, נו, עוד אחת שנפטרה מהמחלה הארורה.
כל כך עצוב לי.