קהילת הורות

יש לי בעיה שהלכה והחריפה מאז שנולד בני, כיום בן חצי שנה.

אני ובעלי גרים במושב שבו הוא נולד ומשפחתו גרה קרוב אלינו, לא ממש ( אנו גרים בתחילת המושב והם בסופו), כרגע אנו גרים בשכירות אך אנו צריכים להתחיל לבנות עוד מעט.

אני לא רציתי לגור במושב אך בעלי לא מוכן לעזוב, הבעיה שמאז שנולד בני הם כל הזמן מגיעים אלינו או מבקשים מבעלי שיביא אותו אלהם,ואני כבר משתגעת,כל חופש, כל יום שישי ובאמצע השבוע שמתחשק להם גם בשעות לא נוחות כאשר אני צריכה להשכיבו לישון, מצד אחד הם מתים עליו וזה נותן לו בטחון, מצד שני יש כל הזמן הערות והתערבויות ואין לי הרבה זמן עם בעלי ועם הקטן לבד ,וגם הרבה דברים בחינוך שלהם לא לרוחי( כמו צעקות בבית,ריכולים רמות מוסר וערכים נמוכה לדעתי ועוד..) דברים שאני לא רוצה שבני יחשף אליהם מאוחר יותר כשיגדל בצורה אינטנסיבית, דיברתי עם בעלי בפתיחות ואמרתי לו שמספיק פעמים בשבוע, ביום שיש ובאמצע שבוע, כל פעם שעה שעתיים, אבל הוא בשלו וכל פעם שהם מתקשרים הוא הולך עם הקטן,והוא טוען שזה רק לטובתו ומעלה את בטחונו העצמי,

נמאס לי כבר ואפילו התחלתי לחשוב על עזיבה של המושב עם בעלי או בלעדיו.

מה דעתכם?אשמח לעצות,מצבי נואש.