פורום דליפת/בריחת שתן (נשים)

שלום רב,

מתנצלת על אורך השאלה, למעשה רק האנמנזה ארוכה ואילו שאלתי מאוד נקודתית. אני בת 33, 4 שנים לאחר לידה ראשונה וכעת לקראת לידה שניה.

בעקבות הלידה הראשונה שהייתה לידת ואקום בזירוז - סבלתי שבוע מבריחת שתן מוחלטת ועוד חודש וחצי ומעצירת שתן מוחלטת, וזיהומים שטופלו בצפורל.

כן עברתי 16 טיפולי פיזיותרפיים לחיזוק שרירי רצפת האגן - שלא הועילו. רק עם הזמן המצב השתפר אך עדין יש הפרעות בתפקוד האורולוגי שמתבטאות ב:

דליפות שתן בכל מקרה של שיעול, קינוח האף, התכופפות, קפיצה, ריצה.

כשיש כורח להתאפק - כבר מדובר בבריחת שתן ולא דליפה.

ההשתנה אינה קולחת - יוצא זרם דק שלעיתים נפסק והפעלת לחץ תוך בטני מגבירה אותו.

לעיתים רבות מייד לאחר התרוקנות בשירותים אני מרגישה צורך לחזור ולהטיל את מיימי.

כעת בהריון קורה גם שאני מרגישה בשירותים שסיימתי להתרוקן, אך כאשר אני מתרוממת מן האסלה בורח שתן.

אציין גם שנולדתי עם שלפוחית חלשה והדבר התבטא בדלקות חוזרות ונשנות בדרכי השתן. לנוכח הנתונים הנ"ל, , ובעיקר בשל חשש מהחלשות נוספת של השלפוחית בעקבות לידה וגינלית נוספת (בעוד חודש וחצי) - החלטתי ללדת הפעם בניתוח קיסרי (על מנת למזער נזק נוסף לשלפוחית). שאלתי היא האם את הניתוח עדיף לבצע תחת הרדמה כללית או ספינאלית - מבחינת ההשלכות על השלפוחית? אודה מאוד על תשובה בהקדם.