פורומים חדשים
כלים שימושיים
יש סוגי רשת שונים?
ד"ר יגאל ימפולסקי (13.1.2019, 23:29)שלום,
הדרך לבחירת גישה ניתוחית אינה קלה.. והדרך לבחירת מנתח לסוג ספציפי של טכניקה קשה עוד יותר.
אנסה להעביר לך מעט נתונים בנושא שטות ניתוחיות לתיקון בקע מפשעתי:
קיימות גישות שונות לתיקון בקעים מפשעתיים. (הרניה=בקע=קילה) מקובלת היום גישה "ללא מתח ברקמות" המשתמשת ברשת לחיזוק דופן הבטן. הרשת בנויה מחומר אינרטי, שלרוב אינו גורם לתגובה לגוף זר. מרבית הניתוחים לתיקון בקע בדופן הבטן המבוצעים "בעולם המודרני" נעזרים ברשת.
קיימים סוגים שונים של ניתוחי בקע פתוחים עם רשת.
השטה הקלאסית, שהתפתחה לפני כ-30 שנים, נקראת על שמו של ליכטנשטיין ומבוססת על פרישת רשת במפשעה, מתחת לשכבה העליונה של דופן הבטן.
שטה אחרת מבוססת על התקנת מעין פקק=פלאג וקבועו לפתח הבקע.
השטה (UHS/PHS) היא כנראה המודרנית, הפיזיולוגית והיעילה מכולן, שכן היא מבוססת על יתרונותיהן של כל השטות, עם מעט מאד חסרונות.
היתרון בשטה הוא רשת ייעודית, עם מבנה מיוחד, ללא מתח, המותקנת בשני מרווחים, האחד מעל הצפק(ללא מגע עם אברי הבטן) ומתחת לשרירי דופן הבטן והשני מתחת למעטפת החיצונית של השרירים עם מעין פקק המחבר בין שתי השכבות וסותם את הבקע ומונע את תזוזת הרשת, ללא צורך בתפרי קיבוע רבים. ביצוע שטה זו של שתי רשתות ופקק ביניהן אפשרית רק בניתוח פתוח. תיקון הבקע, נעשה בחתך קטן במפשעה, בכל סוגי ההרדמה.(מקומית,אזורית וכללית) החזרה לתפקוד רגיל, למעשה מיידית והחזרה לפעילות גופנית מהירה.
שעור ההישנות של שטה זו הוא מהנמוכים המצוטטים בספרות,עם מיעוט יחסי של סבוכים משמעותיים והחלמה בד"כ קלה ומהירה. המעבר לשימוש ברשת נספגת בחלקה, מפחית את כמות החומר הזר ברשת.
הניתוח הוא קצר יחסית ובידים מנוסות, נמשך כחצי שעה. בקרתי בעבר במרכזים רבים בעולם העוסקים בתיקון בקעים בדופן הבטן בשטות "ללא מתח" אלה ואחרות. רשימות החולים שלי כבר נכללו במסגרת הפרסומים העולמיים של השטה. ניסיוני האישי בשטה זו מקיף מאות רבות של חולים עם תוצאות מצוינות.
בשטה הלפרוסקופית, שמבוצעת רק בהרדמה כללית (בניגוד לשטות הפתוחות, המבוצעות בכל סוגי ההרדמה), הרשת מונחת רק באחד המרווחים, בעומק דופן הבטן, כמובן ללא הפקק וללא השכבה השניה-העליונה. הניתוח מבוצע דרך מס פתחים קטנים בדופן הבטן, דרכם מוחדרת מצלמה ומכשור ייעודי וכן הרשת. בטכניקה הלפרוסקופית פרישת הרשת הגדולה בבטן התחתונה, עלולה בהמשך להפריע מאד ואף למנוע ביצוע ניתוחים באזור. הקבוע של הרשת נעשה ע"י נעיצת סכות לדופן הבטן עם פגיעה אפשרית באברים שונים כמו כלי דם ועצבים.
לעומת זאת, בטכניקה UHS/PHS הרשת מונחת גם במרווח שבו מותקנת רשת בגישה הלפרוסקופית (מעל הצפק) וגם במרווח בו מותקנת רשת בשטה הפתוחה (מעל השריר ומתחת לשכבה העליונה העוטפת את השריר). בנוסף, המחבר של הרשת עובר כפלאג=פקק בפתח של הבקע, כמו בשטה של הפלאג-מש. מכאן, שהטכניקה של UHS/PHS מנצלת את היתרונות של כל השטות המוכרות במסגרת של שטה אחת! בטכניקה UHS/PHS אין שימוש בנעצים והקבוע ע"י 2-3 תפרים נמסים, בד"כ ללא הפרעה. ההחלמה קלה בד"כ עם שיעור הישנות נמוך ביותר.
בבקעים גדולים בד"כ יש קושי לתיקון טוב בטכניקה הלפרוסקופית, בעוד שהשטה הפתוחה מתאימה למעשה לרוב סוגי הבקעים, כמעט בכל הגדלים.
מתוך ניסיון רב והיכרות מעמיקה עם הנושא אין לדעתי הבדלים משמעותיים בכל הקשור למשך ההחלמה ואופייה. הדיווחים בספרות הרפואית שונים ולעיתים מגמתיים. במקרה הטוב, מגיעות התוצאות של הגישה הלפרוסקופית לאלה המושגות בגישה המודרנית-הפתוחה.
אין הבדל משמעותי מבחינה קוסמטית, שכן בשטה הפתוחה מבוצע חתך קטן מאד נמוך במפשעה ןבגישה הלפרוסקופית מבוצעים מספר חתכים קטנים, שאף הם אינם מכערים או בולטים לאחר הריפוי.
בכל הקשור להרדמה, לפרוסקופיה מתבצעת רק בהרדמה כללית. גישה פתוחה מתאימה לכל סוגי ההרדמה (כללית,אזורית ומקומית) וכן שילובים ביניהן).
בברכה,
מנהל המרכז לניתוחי בקעים מורכבים ודופן הבטן
אופק מדיקל/קרית-אונו