הוספת הודעההוספת תגובה פורום זוגיות ויחסים – יעוץ זוגי - ראש הפורום

משבר קשה בזוגיות ובחיים

שי1988(3.8.2018, 13:23)
אז אספר קודם שאני בסוף שנות העשרים לחיי, ובמערכת יחסים מלאה באהבה ב5 השנים האחרונות, בן זוגי הוא אדם מאוד פרודקטיבי, עשייתי, שמח ואנרגטי. כשהכרנו הייתי חזותית נראית אחרת לגמרי: הייתי מחוטבת מאוד, נראתי מעולה, הייתי מתלבשת סקסי, מינית מאוד, אנרגטית, מלאה בשמחת חיים וסקס אפיל. בשנים האחרונות עליתי המון במשקל, עקב משבר גדול וארוך (מעל ל40 קילו), בנוסף צפו לי המון נושאים כואבים מהעבר והתקשתי ועדיין מתקשה למצוא כיוון תעסוקתי. אני נעה בין חוסר מעש מוחלט ותחושת תסכול גדולה שלא ניתנת לשינוי, לפתאום שבועיים-שלושה שאני פתאום מצליחה לתת פוש בנושאי דיאטה-תעסוקה-מטלות החיים, אבל שום דבר לא באמת משתנה כי מהר מאוד יוצא לי כל האוויר מהגלגלים ואני חוזרת לסורי. אשתף שחייתי בחו"ל בנדידה תקופה לא קצרה כשהייתי רווקה, ואני זוכרת את התקופה הזו כהתקופה הטובה ביותר בחיי- שם פעם ראשונה בחיי לא התעסקתי במשקל, הקילוגרמים צנחו בצורה טבעית כי הייתי נפשית במקום כל כך בריא וטוב, הייתי חזקה, עצמאית, חופשיה, הרגשתי סקסית, מחוזרת, נשית ומדהים עם עצמי ופשוט נשמתי נשמתי ועוד פעם נשמתי. כיום אני מרגישה כבולה, אני אוהבת את בן זוגי בכל ליבי, ואני לא רוצה לוותר עלינו, אבל הוא מתוסכל מהמצב שלי - הוא כנה מאוד -המשקל מאוד מפריע לו והוא עמד לצידי ודחף אותי בכל דרך לחזור למשקל הקודם שלי ולאני הקודמת שהייתי: מ4 חדרי כושר שנרשמתי אליהם ולא התמדתי באף אחד, לתזונאית קונבנציונאלית, תזונאית טבעית, צומות מיצים, הליכות בחוץ בדיקות דם, טיפולים רגשיים וגופניים, ועוד דרכים בלתי נפסקות, שמכולן פרשתי והתייאשתי מאוד מהר. הוא ניסה לשמור על אופטימיות בכל דרך חדשה להרזיה שהעלתי לשולחן. הוא מצהיר חד משמעית שעם כל האהבה שלו אליי, והיא ענקית, הוא לא יכול לקבל אותי ככה, הוא לא נמשך אליי בצורה הנוכחית שלי, איבד סבלנות אליי, וזה לא רק המשקל שהשתנה אצלי אלא כל הוויתי- הפכתי לחסרת ביטחון, חצי דיכאונית, מתוסכלת, עצלנית, לא מטופחת, חסרת אנרגיה ובעלת קשיי התמדה קשים, חיי המין שלנו לא קיימים, בשנתיים האחרונות שכבנו אולי 5 פעמים, ואני לא יודעת אם זה כי אני לא מרגישה סקסית בשום צורה או כי הביקורת שלו עליי הורידה לי את הביטחון לגמרי, ובנוסף כמובן שהוא חושש מהעובדה שאני לקראת גיל 30 ולא מוצאת את הכיוון שלי לחיים ולא מצליחה להתמיד בשום עבודה או לימודים או כל פרויקט אחר שאני לוקחת על עצמי לצורך העניין. הוא מודאג ממה יהיה כשיהיו לנו ילדים ופתאום אחטוף ימי דיכאון בהם לא אתפקד, לא מצליח לראות איך אפשר לבנות איתי חיים ככה. בנוגע למיניות אשתף שכשאני מסתכלת עליו הוא סקסי בטירוף בעיניי, אני נמשכת אליו פיזית ואינטלקטואלית , אבל אין לי אנרגיה וכוחות נפשיים לסקס. בנוסף אני סובלת מכאבים בחדירה שתמיד היו שם, אבל היו עד לפני שנתיים סבילים, ופשוט בסוף הסקס היה לי שורף מעט והייתי מרגיעה עם מים חמים או ישיבה ממושכת על האסלה. בשנתיים האחרונות (אחרי הפלה בגרידה קשה שעברתי) המצב החריף מאוד ואני לא מסוגלת לקיים יחסים. עד שיש לי חשק וכח, שורף לי כבר בתחילת החדירה ואני עוצרת אותו. מיותר לציין שהמצב הזה מחריף את התחושה שלי ושלו עוד יותר. כבר כמה פעמים כמעט נפרדנו והוא אמר שהוא לא יכול יותר ולא מאמין שמשהו ישתנה, אבל איכשהו נשארנו ביחד לבסוף ואחרי כמה שעות חוזרת לו התקווה, כי האהבה שלנו באמת מאוד גדולה וחזקה ואנחנו מנסים לנצח את זה. אני מצד אחד מאוד מבינה אותו, אם הייתי בנעליו הייתי מתה מפחד לקשור את גורלי באדם כמוני, ואני מרגישה שאני חייבת לחזור לעצמי, קודם כל בשביל עצמי. להרגיש שוב בת אנוש ולא גוש בשר חסר תועלת, אלא אדם מצליח, מתפתח, מתקדם, פרודקטיבי ובעיקר מאושר. אני רוצה לבנות את הקן שלי ושלו ובתוך תוכי חולמת על ילדים שאגדל אותם להעצמה, ביטחון וקבלה עצמית בשונה מההרס, הכאב והשנאה העצמית שאני גדלתי בו. מצד שני, אני נזכרת בערגה בתקופה שלי בחו"ל, כמה פרחתי, כמה התעצמתי, כמה חופשיה ונטולת מעצורים הרגשתי, אני חושבת עם עצמי כל הזמן: אולי אני פשוט אדם שלא תואם את העולם המודרני והחיים המערביים, והנפש שלי צריכה לנדוד ולהיות חופשיה? או אולי הביקורת הקשה והקבועה ממנו והעובדה שהוא כל הזמן דורש ממני לשנות ולהשתפר ולחזור להיות אני של פעם, זו שהוא התאהב בה, היא מה שמסרס אותי ומדכא אותי? אני לא מצליחה להבין מה אני רוצה, וצריכה אולי פרספקטיבה חיצונית ולשמוע אולי מנשים שעברו את מה שאני עוברת. אציין שהייתי אצל מטפל תקופה ארוכה- לא עזר בכלל ובזבזתי לחינם זמן יקר ועשרות אלפי שקלים. הייתי על כדורים- שבהתחלה טיפה עזרו אבל החריפו את המצב אחרי כמה חודשים, ובאופן כללי לא הכי מאמינה ולא הכי תומכת בטיפול תרופתי-כימי. הייתי אצל קאוצ'ר- אחרי כמה מפגשים הבנתי שאי אפשר להתקדם כשאני לא יודעת מה בכלל המטרות שלי ומה אני באמת רוצה. ניסיתי לשלב אלמנטים שאהבתי בחיים בחו"ל כאן בארץ- לא עבד, בעיקר מאחר וגלגל החיים סחף אותי חזרה והחופש כאן מוגבל עד לא קיים. בנוגע לטיפול זוגי- הוא לא מעוניין ודורש ממני לתקן ולשנות את עצמי בעבודה עצמית לבד, ללא מאמץ ומוסיף לומר שאני זו שיש לה את הבעיות מבנינו ושהוא כבר חסר סבלנות לתהליך ואין לו כבר מה לתת לי. מרגישה שאני זו שהבאתי אותו לשם, מאחר וכבר שלוש שנים אנחנו במשבר הקשה הזה שאין לו אור בקצה המנהרה. אדגיש גם שתמיד היו לי בעיות התמדה, נטיות דיכאוניות ועברתי טראומות קשות בילדות ובנעורים שהצלחתי כמעט לחלוטין לגבור עליהן לבד ללא טיפול, לפני שפגשתי אותו, באותה התקופה המדהימה בחו"ל שהתעצמתי והתחזקתי נפשית. אבל לפתע אחרי כשנה בקשר (לאחר ההפלה) הכל התחיל לצוץ שוב ומשם המדרון להיום היה חלקלק ביותר. בבקשה תנו לי את התמונה אותה אתם רואים ומה נראה לכם שקורה כאן, אני כבר מרוסקת ואובדת עצות.