הטיפול בפריקת כתף חוזרת

הטיפול בפריקת כתף חוזרת שהחלה פריקה לאחר חבלה הוא ניתוח. סיכויי ההצלחה גבוהים למניעת חזרת הפריקות. פריקה (קדמית לרוב) מוגדרת כפריקה מלאה אם בזמן הפריקה לא היה מגע בין המשטחים הסחוסים (של ראש הזרוע והגלנואיד - המחבת) או מוגדרת כתת פריקה אם היה מגע חלקי בין המשטחים הסחוסיים

בפריקות חוזרות של הכתף יש לרוב נזק לטבעת הסחוסית (לברום ) שמקיפה את המחבת (גלנואיד ) . הנזק הוא קדמי תחתון ( כיוון הפריקה ) ולפעמים גם עליון( איזור אחיזת הגיד הארוך של הדו ראשי - ביספס) . הניתוח לשחזור יציבות הכתף מתבצע לרוב בטכניקה פתוחה או ארטרוסקופית .

בניתוח יש צורך לתקן את הנזק הסחוסי ( הנזק נקרא ע"ש בנקרט ) ולעיתים לכווץ את קופסית המפרק והרצועות הקדמיות אם הן רפויות ( קפסולר שיפט).

התיקון לרוב מתבצע בעזרת עוגני עצם הקבורים בתוך העצם ואליהם קושרים את הסחוס והרצועות על מנת להביאם למקום האנטומי

הנזק על שם היל וזקס הוא שבר דחיסה של ראש הזרוע הנגרם בעת הפריקה . אם גודלו מתחת ל 30% מגודל ראש הזרוע - לרוב אינו משמעותי ואינו מטופל בעת הניתוח

זמן החלמה מניתוח שכזה הוא מספר שבועות של מתלה וחזרה הדרגתית לפעילות פיזית . בשלב ראשון פעילות מתחת לגובה הכתף ולאחר מספר חודשים גם מעל הכתף. חזרה ל CONTACT SPORT מעל גובה הכתף נע סביב 6-12 חודשים.

סיכוני ניתוח הם סה"כ קטנים אך צריך להביאם בחשבון :

כתף קפואה – הגבלה בתנועות הכתף לאחר הניתוח - סיכון קטן בניתוח ארטרוסקופי

כשלון של הניתוח פריקות חוזרות – סיכון של כ5%

סיכונים (זעירים) של כל ניתוח - פגיעה בכלי דם עצבים סיכוני הרדמה וזיהום

אצל צעירים שלא עברו ניתוח הסיכוי לפריקה חוזרת הוא גבוה ( בין 60%ל 90% ) ולא נמצאה כל שיטה כדי למנוע את הסיכון הזה . התנוחה המסוכנת היא יד מעל גובה הכתף עם רוטציה חיצונית . האינדיקציות המקובלות לניתוח הינן : פריקות חוזרות , כאב מתמשך לאחר הפריקה, תחושת תתי פריקות , קושי ופחד להגיע לנקודה מסוימת במרחב, עיסוק בפעילות ספורטיבית מעל גובה הכתף.

פיזוטרפיה וחיזוק שריר חגורת הכתף הם חשובים אך אינם מונעים את הפריקה הבאה