הטיפול בדלקת מתבסס על

1- נגדי דלקת בכדורים

2 - נוגדי דלקת בזריקה לכתף

3. פיזיוטרפיה לשם חיזוק שרירים קבלת טיווח תנועות וצנטרליציה של המפרק כך שיהיהפחות תפס בין הגידים לעצם האקרומיון או בינם לעצם הגלנוריד או לבין עצם הקורקואיד

להלן חומר רקע בנושא

טיפול שמרני בתפס ובקרע ניווני של Rotator Cuff(שלם או חלקי)

הסיבה השכיחה לתפס / קרע לא חבלתי של הגידים של השרוול המסובב (Rotator Cuff ) – לרוב ניוון שומני של הגיד - עצם הזדקנותו ובליטה של עצם האקרומיון מעל הגיד וצביטתו בין העצמות. יתכן הסתיידות בתוך הניוון .

ממה נגרם הקרע הנ"ל ? - בגיל הצעיר לרוב מחבלה . בגיל המבוגר התפס קורה בין הגיד המנווון ( לרוב מניוון שומני של הגיד הסיבים של הקולגן הופכים לשומן שאינו אפקטיבי מבחינת העברת כוח. הגיד מאבד מהארכיטקטורה הנורמלית שלו ) למבנה הגרמי שסביבו. ליצירת הקרע תורמים אוסטיאופיטים ( בליטות עצם שמתפתחות עם השנים מעין דורבן עצם) בעצם האקרומיון מעל ראש הזרוע מעל ובמפרק בין עצם הבריח לאקרומיון ל Acromio Clavicular Joint . האוסטיאופיטים מצרים את המרווח בין הגידים של השרוול המסובב לבין האקרומיון ותורמים לחיכוך בעת הנעה של הכתף ויצירת דלקת תגובתית

מהו הטיפול השמרני? ( ללא ניתוח ?) טיפול שמרני כולל הקטנת הדלקת בשלב ראשון, קבלת טווחי תנועה ללא כאב בשלב שני וחיזוק שרירי חגורת הכתף בשלב השלישי.

הקטנת הדלקת יכולה להתבסס על שילוב של כדורים נוגדי דלקת, זריקות סטירואידים, חימום, קירור, אולטרה סאונד והמנעות מהגעה לאותן נקודות בהן הכאב מוגבר.

קבלת טווחי תנועה מתבצע בעיקר בעזרת הפיזוטרפיסט באופן פסיבי ואח"כ ע"י תרגילים עצמאיים בשילוב עם גלגילות, מתיחות ועזרים שונים

קרע שלם או חלקי אינו מתאחה מעצמו אלא בעזרת ניתוח. מיקום הקרע החלקי יכול להיות בתוך מפרק הכתף (A), בתוך הבורסה (B) או בתוך הגיד עצמו- תוך סיבי (C). הקרע מחולק לפי גודלו עד שלשה מ"מ, בין 3-6מ"מ ומעל 6 מ"מ ( לפי אלמן ELLMAN)

זריקה לכתף כהליך אבחוני וטיפולי

לזריקה יש מספר יתרונות:

1. - ניתן למקם את האיזור שגורם לכאב ע"י זריקה ממוקדת של חומר הרדמה מקומית ( לידוקאין נובוקאין מרקאין וכדומה) - אם ישנה תגובה טובה והכאב עובר, ניתן בוודאות לומר שזהו מקור הכאב והכאב אינו מוקרן ממקום אחר (כגון צואר, בית חזה עצבים וכד').

2. הוספה של חומר נוגד דלקת כגון סטירואידים לאותו איזור יכול לתת מענה למספר שבועות ואף חודשים. אצל אנשים צעירים שאין להם קרע בגידים ואין גירוי מהעצם שמעל הגידים יכולה הזריקה לפתור את הבעייה אף לשנים.

3. התגובה הזמנית לזריקה נותנת אינדיקציה למטופל ולמנתח ( עדיף שהמנתח הוא זה שיבצע את הזריקה ) מה תהיה התוצאה של הניתוח. כאשר המטופל מרגי ש טוב לאחר הזריקה ( רמת הכאב יורדת וטווח התנועה גדל והתנועות שגרמו לכאב כבר לא גורמות לאותו כאב) הרי שאם ההשפעה של הזריקה זמנית בלבד, סביר שהתוצאה של הניתוח תהיה זהה לתוצאה מהזריקה. ההבדל הוא שתוצאת הניתוח נשמרת לאורך שנים וכלם יוצאים נשכרים. הזריקה נותנת, הן למנתח והן למטופל כמנותח עתידי , אפשרות להרגיש במרפאה כיצב ירגיש אחר ניתוח והאם כדאי לבצע את הניתוח. לסיכום הזריקה לעיתים פותרת את הבעייה ולעיתים היא שלב נחוץ טרם החלטה על ניתוח .

זריקת קורטיזון נעשית לרוב לבורסה שמעל הגידים ומתחת לעצם האקרומיון - זהו מעין כיס שעוטף את השרוול המסובב של הגידים ומקטין את החיכוך בין הגידים לבין העצם שמעליה. ניתן להוסיף חומר הרדמה מקומית לזריקה וכך להקטין את הכאב שעלול לבוא עם הזריקה וכן לפזר את החומר בכל חלל הבורסה. נהוג להזריק כ 10 סמ"ק נוזל .

חומר הסטירואידים לרוב בנוי מגבישים המתמוססים ונעלמים תוך כ 6 שבועות וכך יכולים ל עבוד על הדלקת בכל תקופה זו

כאשר יש חשד לדלקת על רקע של כתף קפואה ניתן גם להזריק את החומר אל תוך המפרק .

השפעת הזריקה היא לרוב תוך 24-48 שעות

גורמי סיכון בזריקה- תופעות לואי לחומר ההרדמה או הסטירואידים, זיהום, קרע גידים, נמק של רקמת השומן התת עורית

יתכן והזריקה לא תשפיע כלל - אינדיקציה לכך שמקור הכאב אינו בכתף אלא מוקרן מהצואר או העצבים הצואריים או כלי הדם וכדומה. אם כך הרי שסביר שגם ניתוח בכתף לא יעזור במצב שכזה