פורומים חדשים
כלים שימושיים
מחקר שהתפרסם בירחון CANCER ב-15 באוגוסט דן ביחס של חולי סרטן לרפואה המשלימה. לפי המחקר, 56% מהחולים חיפשו מזור או התענינו ברפואה המשלימה.
לדעת החוקרים שיעור זה נמוך מהצריכה האמיתית, מחשש החולים לביקורת הרופאים המטפלים. החוקרים הגדירו טיפולים משלימים כאותן שיטות טיפול הנתפסות כבאות להשפיע על מהלך מחלת הסרטן ואינן מקובלות כשיטות רפואיות, מהעדר מאפיינים רפואיים מקובלים להוכחת יעילותן.
מקדמי הפחתת חרדה של חולי הסרטן (הרפיה, פסיכותרפיה או השתתפות בקבוצות תמיכה), שתכליתן לשפר את מצבו הסוביקטיבי של החולה לא נכללו בקטגוריה של הרפואה המשלימה.
מבין 205 חולים שקיבלו שאלון מובנה, 172 (83.9%) השתתפו במחקר. 105 היו נשים ו-67 גברים. הגיל הממוצע היה כ-57 שנים. כל החולים קיבלו רדיו-תרפיה במהלך המחקר. ל-57% היה גידול ראשוני. ל-37% היה גידול חוזר או גרורות. השאלון כלל 16 צורות טיפול אלטרנטיבי (הומיאופתיה, ויטמינים, צמחי בך, דיקור וכו'). מלבד הטיפול המשלים, נבחנו מדדי החרדה, דרגת שביעות הרצון מהמידע הרפואי הנמסר לחולה, שביעות הרצון מהתמיכה הסביבתית ויכולת ההתמודדות עם בעיות ודיכאון.
42 חולים (24.4%) צרכו רפואה משלימה. 31.4% לא השתמשו ברפואה משלימה אך גילו התענינות בשיטות אלו. צריכת רפואה משלימה היתה גבוהה יותר בקרב נשים מאשר בגברים (32% מול 17% בהתאמה). צרכני הרפואה המשלימה היו ב-10 שנים צעירים יותר מאלו שלא צרכו. בסרטן חוזר או גרורתי שיעור משתמשי הרפואה המשלימה היה גבוה משמעותית מאשר בסרטן ראשוני. לא נמצא הבדל בין אזורי מגורים (כפרי או עירוני) או בהשכלה בין הפונים לרפואה משלימה. השיטות המועדפות היו צריכת ויטמינים, צמחי מרפא והומיאופתיה. הממצאים הללו למעשה מאששים את הידוע בקרב קלינאים שצעירים, בעלי מחלה עם פרוגנוזה גרועה ומהלך מתקדם יבחרו כל שיטה קיימת על מנת להשפיע על מהלך מחלתם. מסיבה זו נמצא שחולים אלו הראו נחישות יתר לחיפוש מזור בכל דרך אפשרית. הואיל ונושא החרדה נשקל בנפרד, החוקרים מניחים שהשימוש ברפואה המשלימה לא בא להקל על מצוקה נפשית אלא רצון להוסיף נידבך טיפולי נוסף שאולי יעזור לשנות מהלך מחלתם.
לדעת החוקרים שיעור זה נמוך מהצריכה האמיתית, מחשש החולים לביקורת הרופאים המטפלים. החוקרים הגדירו טיפולים משלימים כאותן שיטות טיפול הנתפסות כבאות להשפיע על מהלך מחלת הסרטן ואינן מקובלות כשיטות רפואיות, מהעדר מאפיינים רפואיים מקובלים להוכחת יעילותן.
מקדמי הפחתת חרדה של חולי הסרטן (הרפיה, פסיכותרפיה או השתתפות בקבוצות תמיכה), שתכליתן לשפר את מצבו הסוביקטיבי של החולה לא נכללו בקטגוריה של הרפואה המשלימה.
מבין 205 חולים שקיבלו שאלון מובנה, 172 (83.9%) השתתפו במחקר. 105 היו נשים ו-67 גברים. הגיל הממוצע היה כ-57 שנים. כל החולים קיבלו רדיו-תרפיה במהלך המחקר. ל-57% היה גידול ראשוני. ל-37% היה גידול חוזר או גרורות. השאלון כלל 16 צורות טיפול אלטרנטיבי (הומיאופתיה, ויטמינים, צמחי בך, דיקור וכו'). מלבד הטיפול המשלים, נבחנו מדדי החרדה, דרגת שביעות הרצון מהמידע הרפואי הנמסר לחולה, שביעות הרצון מהתמיכה הסביבתית ויכולת ההתמודדות עם בעיות ודיכאון.
42 חולים (24.4%) צרכו רפואה משלימה. 31.4% לא השתמשו ברפואה משלימה אך גילו התענינות בשיטות אלו. צריכת רפואה משלימה היתה גבוהה יותר בקרב נשים מאשר בגברים (32% מול 17% בהתאמה). צרכני הרפואה המשלימה היו ב-10 שנים צעירים יותר מאלו שלא צרכו. בסרטן חוזר או גרורתי שיעור משתמשי הרפואה המשלימה היה גבוה משמעותית מאשר בסרטן ראשוני. לא נמצא הבדל בין אזורי מגורים (כפרי או עירוני) או בהשכלה בין הפונים לרפואה משלימה. השיטות המועדפות היו צריכת ויטמינים, צמחי מרפא והומיאופתיה. הממצאים הללו למעשה מאששים את הידוע בקרב קלינאים שצעירים, בעלי מחלה עם פרוגנוזה גרועה ומהלך מתקדם יבחרו כל שיטה קיימת על מנת להשפיע על מהלך מחלתם. מסיבה זו נמצא שחולים אלו הראו נחישות יתר לחיפוש מזור בכל דרך אפשרית. הואיל ונושא החרדה נשקל בנפרד, החוקרים מניחים שהשימוש ברפואה המשלימה לא בא להקל על מצוקה נפשית אלא רצון להוסיף נידבך טיפולי נוסף שאולי יעזור לשנות מהלך מחלתם.
cancer 89(4) 873- 880 2000
