פורומים חדשים
כלים שימושיים
הדי התפרצות מחלת קדחת הנילוס המערבי עוד לא שככו ואנו בפיתחה של עונת השפעת. אין כל ספק שלמחלת השפעת השלכות נרחבות בתחומי הבריאות השונים במדינה. קופות החולים הוציאו חוזרים הקוראים לקשישים, חולי מחלות כרוניות, וחולים עם בעיות בדרכי הנשימה, להתחסן מבעוד מועד.
השאלה המרכזית היא - אם החיסון יעיל, מדוע לא לחסן גם מבוגרים, שרובם עובדים, על מנת לצמצם נזקים כלכליים אפשריים מהעליה בתחלואה וסיבוכיה? למה לא לתת את החיסון לילדים אשר בחלותם גורמים לאובדן ימי עבודה במשק עקב ריתוק ההורים לבתיהם?
תשובה חלקית ומעניינת לנושא ניתנת במחקר המתפרסם בגליונו האחרון של JAMA - עיתון ההסתדרות הרפואית האמריקאית. מטרת המחקר היתה לבוא ולבחון את עלות החיסון של מבוגרים מתחת לגיל 65, מול התועלת הכלכלית שבכך. אגב, עבודות המצביעות על התועלת לעומת העלות שבחיסון בגילאים מעל 65, כבר פורסמו בעבר.
המחקר נעשה בשתי עונות של מחלת השפעת. 1184 אנשים נבדקו בחורף של 1997-1998 ו- 1191 אנשים נבדקו בשנים 1998-1999. הנבדקים חולקו אקראית לשתי קבוצות בכל אחת מהעונות. קבוצה אחת קיבלה חיסון והשניה זריקת אינבו. נבדקו ממצאים גופנים שהחשידו למחלת השפעת, בוצעו תבחינים סרולוגיים ונבדק נושא ההשלכות החברתיות של המחלה כגון העדרות מהעבודה, ביקורי רופא וכו'.
בשנים 1997-1998 כאשר החיסון היה שונה מהותית ממחולל מגיפת השפעת באותה עונה, לא נמצאה השפעה של החיסון על הפחתת המעמסה החברתית.
בעונה של 1998-1999, כאשר היה מיתאם גבוה יותר בין הנגיף הפעיל לבין החיסון, נמצאה הפחתה משמעותית בתסמינים דמויי השפעת, שיעור הביקורים אצל הרופא וירידה באובדן ימי העבודה.
המסקנה: ככל שיש מיתאם גבוה יותר בין הוירוס מחולל המחלה בשנה מסוימת לבין החיסון באותה שנה, כך יש סיכוי טוב יותר להשיג יעלות ועלות תועלת מוגברים בחיסון אוכלוסיות מתחת לגיל 65. הבעיה שנותרה - כיצד לחזות את ההתאמה.
השאלה המרכזית היא - אם החיסון יעיל, מדוע לא לחסן גם מבוגרים, שרובם עובדים, על מנת לצמצם נזקים כלכליים אפשריים מהעליה בתחלואה וסיבוכיה? למה לא לתת את החיסון לילדים אשר בחלותם גורמים לאובדן ימי עבודה במשק עקב ריתוק ההורים לבתיהם?
תשובה חלקית ומעניינת לנושא ניתנת במחקר המתפרסם בגליונו האחרון של JAMA - עיתון ההסתדרות הרפואית האמריקאית. מטרת המחקר היתה לבוא ולבחון את עלות החיסון של מבוגרים מתחת לגיל 65, מול התועלת הכלכלית שבכך. אגב, עבודות המצביעות על התועלת לעומת העלות שבחיסון בגילאים מעל 65, כבר פורסמו בעבר.
המחקר נעשה בשתי עונות של מחלת השפעת. 1184 אנשים נבדקו בחורף של 1997-1998 ו- 1191 אנשים נבדקו בשנים 1998-1999. הנבדקים חולקו אקראית לשתי קבוצות בכל אחת מהעונות. קבוצה אחת קיבלה חיסון והשניה זריקת אינבו. נבדקו ממצאים גופנים שהחשידו למחלת השפעת, בוצעו תבחינים סרולוגיים ונבדק נושא ההשלכות החברתיות של המחלה כגון העדרות מהעבודה, ביקורי רופא וכו'.
בשנים 1997-1998 כאשר החיסון היה שונה מהותית ממחולל מגיפת השפעת באותה עונה, לא נמצאה השפעה של החיסון על הפחתת המעמסה החברתית.
בעונה של 1998-1999, כאשר היה מיתאם גבוה יותר בין הנגיף הפעיל לבין החיסון, נמצאה הפחתה משמעותית בתסמינים דמויי השפעת, שיעור הביקורים אצל הרופא וירידה באובדן ימי העבודה.
המסקנה: ככל שיש מיתאם גבוה יותר בין הוירוס מחולל המחלה בשנה מסוימת לבין החיסון באותה שנה, כך יש סיכוי טוב יותר להשיג יעלות ועלות תועלת מוגברים בחיסון אוכלוסיות מתחת לגיל 65. הבעיה שנותרה - כיצד לחזות את ההתאמה.
