פורומים חדשים
כלים שימושיים
בעבודת מחקר שהתפרסמה השבוע בירחון ההסתדרות הרפואית האמריקניתJAMA, עקבו Grabrick וחבריה אחרי הערות סרטן השד אצל קרובות משפחה של נשים אשר חלו בסרטן השד בין השנים 1944 ו-1952.
המעקב נעשה אחר 394 אחיות ובנות של החולות, 3002 נכדות ואחייניות וכן 2754 נשים אשר הצטרפו למשפחה בעקבות נשואים ללא קשר דם עם החולות.
התוצאות מצביעות על סיכון גדול פי 3.3 אצל האחיות והבנות. לעומת זאת לא נמצא סיכון מוגבר אצל הנכדות, האחייניות וקשרי הנישואים. סיכון זה עלה לפי 4.6 אם היו לאחיות או לבנות 3 קרובות משפחה עם סרטן שד או סרטן השחלה, ולפי 11.4 כאשר מספר קרובות המשפחה החולות היה גבוה מ-5.
חשוב לציין שהמובהקות של התוצאות היתה קיימת רק לגבי אחיות ובנות אשר נטלו גלולות לפני שנת 1975, כאשר רמות האסטרוגן והפרוגסטרון בגלולה היו גבוהות מאד. מספר המקרים של הרעות סרטן שד אצל אחיות ובנות צעירות אשר נטלו גלולות דלות-הורמונים היה קטן מדי מכדי שניתן יהיה להסיק ממנו מסקנות בעלות משמעות. לגבי הנשים הראשונות, אשר נטלו את המינונים הגבוהים, יש להיות ערניים במיוחד לגבי אפשרות התפתחות המחלה. לגבי האחרות המשתמשות בגלולות החדישות דרושים מחקרים נוספים.
במאמר המערכת המתלווה לפרסום נשאלת השאלה האם השפעת הגלולה אצל קרובות המשפחה קשורה למוטציות הגנטיות (BRCA1 ו-BRCA2) המגבירות את הסיכון למחלה, או שהיא קיימת גם בהעדר המוטציה, והאם הסיכון המוגבר יעלם אצל אלה הנוטלות את הגלולות החדישות.
אין להסיק מהעבודה הנ"ל שלאחיות או בנות של חולות בסרטן שד אסור ליטול גלולות, כשם שאין לראות בגלולה אמצעי בדוק לצימצום הרעות סרטן השחלה. יש לרשום את הגלולה על בסיס אינדיבידואלי, תוך כדי לקיחה בחשבון של הסיכון הבסיסי שיש לכל נוטלת לסרטן שד ולסרטן השחלה, אסטרטגיות אחרות לצימצום הסיכון, ויתרונות אחרים המתלווים לשימוש בגלולה.
ד"ר מיכאל אטלס
המעקב נעשה אחר 394 אחיות ובנות של החולות, 3002 נכדות ואחייניות וכן 2754 נשים אשר הצטרפו למשפחה בעקבות נשואים ללא קשר דם עם החולות.
התוצאות מצביעות על סיכון גדול פי 3.3 אצל האחיות והבנות. לעומת זאת לא נמצא סיכון מוגבר אצל הנכדות, האחייניות וקשרי הנישואים. סיכון זה עלה לפי 4.6 אם היו לאחיות או לבנות 3 קרובות משפחה עם סרטן שד או סרטן השחלה, ולפי 11.4 כאשר מספר קרובות המשפחה החולות היה גבוה מ-5.
חשוב לציין שהמובהקות של התוצאות היתה קיימת רק לגבי אחיות ובנות אשר נטלו גלולות לפני שנת 1975, כאשר רמות האסטרוגן והפרוגסטרון בגלולה היו גבוהות מאד. מספר המקרים של הרעות סרטן שד אצל אחיות ובנות צעירות אשר נטלו גלולות דלות-הורמונים היה קטן מדי מכדי שניתן יהיה להסיק ממנו מסקנות בעלות משמעות. לגבי הנשים הראשונות, אשר נטלו את המינונים הגבוהים, יש להיות ערניים במיוחד לגבי אפשרות התפתחות המחלה. לגבי האחרות המשתמשות בגלולות החדישות דרושים מחקרים נוספים.
במאמר המערכת המתלווה לפרסום נשאלת השאלה האם השפעת הגלולה אצל קרובות המשפחה קשורה למוטציות הגנטיות (BRCA1 ו-BRCA2) המגבירות את הסיכון למחלה, או שהיא קיימת גם בהעדר המוטציה, והאם הסיכון המוגבר יעלם אצל אלה הנוטלות את הגלולות החדישות.
אין להסיק מהעבודה הנ"ל שלאחיות או בנות של חולות בסרטן שד אסור ליטול גלולות, כשם שאין לראות בגלולה אמצעי בדוק לצימצום הרעות סרטן השחלה. יש לרשום את הגלולה על בסיס אינדיבידואלי, תוך כדי לקיחה בחשבון של הסיכון הבסיסי שיש לכל נוטלת לסרטן שד ולסרטן השחלה, אסטרטגיות אחרות לצימצום הסיכון, ויתרונות אחרים המתלווים לשימוש בגלולה.
ד"ר מיכאל אטלס
