פורומים חדשים
כלים שימושיים
התסמונת של "רגליים חסרות מנוח", Restless legs ,syndrome, נכללת ע"י חוקרים שונים כחלק מהפרעות השינה בהן האדם הנפגע.
החולה מתלונן על תחושות בלתי נעימות ברגליו שיכולות להתבטא בצורות שונות עד לכאבים עזים ביותר.
הכאבים לרוב באיזור השוק אך יכולים להתרחש בכל חלק מהירך ועד לקרסול חד או דו צדדית.
התסמינים מתרחשים לרוב, כאשר אדם שוכב או יושב ישיבה ממושכת.
מענין לציין שהתופעה מתרחשת דוקא כאשר האדם במנוחה עם תנודתיות יומית.
עיקר הגברת התסמינים בעיקר בערב ובלילה. האנשים הסובלים, נוטים לכן לישון טוב יותר בשעות הבוקר ולהיות מנומנמים בשעות היום.
אנשים רבים הסובלים מהתסמונת, מגלים לעיתים קרובות מלבד תסמונת הרגליים חסרות המנוח, הפרעות שינה אחרות הקרויות- תנועתיות גפיים עיתית בשינה (Periodic limb movements in sleep ). במצב זה יש מעין קפיצות פתאומיות בלתי רצוניות של הגפיים שבאות במחזוריות - כל 10 עד 60 שניות. לחלק מהאנשים הסובלים מתסמונות אלו קשיי הרדמות ושינה.
למרות שלא הוכח מרכיב גנטי לבעיה, יש לעיתים יותר מבן משפחה אחד הסובל מהתסמונת.
מה הסיבה?
למעשה הסיבה לתסמונת לא ברורה. יחד אם זה יש מספר גורמים מסיעים:
* משפחתיות,
* הריון ובמיוחד בחודש האחרון להריון והעלמות הבעיה לאחר הלידה,
* אנמיה מחוסר ברזל אשר החזרת רמת הברזל לנורמה משפרת את התסמינים.
* הורדת צריכת הקפאין אף היא עשויה לשפר את התסמינים.
המחלה שכיחה בשני המינים ויכולה להופיע בכל גיל. מבוגרים סובלים יותר מצעירים.
אין מבחן דיאגנוסטי והאיבחון ע"ס סיפור המחלה.
טיפול ספציפי אין.
עיקר הטיפול - מסיע, וכולל תרופות מקבוצת הבנזו-דיאזפינים כגון וליום, תכשירים אופיואידיים ותכשירים הנתנים לטיפול בפרקינסון.
על פי דיווחים שונים שכילות התסמונת היא בקרב 5 - 10 אחוזים מהאוכלוסיה הבוגרת של העולם המערבי.
יש לציין שכרבע מהסובלים פיתחו את התסמינים בגיל הנערות - 10 עד 20 שנה.
לחלופין יש מידע מועט של שכיחות התופעה בילדים.
vירחון לרפואת ילדים PEDIATRICS מביא מחקר שבחן את השכיחות והתסמינים בשתי קבוצות של גיל הילדות:
בין 8 - 11 שנים ובין 12 - 17 שנה.
נבדקו בארה"ב ובבריטניה 10523 משפחות אשר על פי הקריטריונים המקובלים, ולאור תוצאות שאלונים מובנים שהופנו אליהם, נשללו הפרעות שונות של כאבי רגלים בשינה, ונכללו רק ילדים אילו שעלו בקנה אחד עם אבחנת תסמונת הרגליים חסרות המנוח.
שכיחות התסמינים היתה 1.9% בגיל 0 - 11 שנים ו - 2% בגיל 12 - 17 שנה.
במחצית האחוז עד אחוז מהילדים היו תלונות על כאבים קשים למעלה מפעמיים בשבוע.
לא נמצא הבדל בין המינים בשכיחות המחלה, גם בקרב הילדים.
בלמעלה מ- 70% מהמשפחות נמצאה התסמונת באחד ההורים.
ב - 16% מהמקרים בהם נמצאה התסמונת בגיל הילדות נמצא ששני ההורים סבלו אף הם מהתסמינים.
הפרעות שינה היו בשיעור כמעט כפול בבעלי התסמינים מאשר בילדים אחרים.
"כאבי צמיחה" היו אף הם שכיחים יותר מאשר תלונת אילו בילדים ללא תסמיני רגליים חסרות מנוח.
מסקנת המחברים היא ששכיחות רגליים חסרות מנוח בילדים עולה על שכיחות אפילפסיה או סוכרת ומלווה בתסמינים המשפיעים על איכות החיים.
החולה מתלונן על תחושות בלתי נעימות ברגליו שיכולות להתבטא בצורות שונות עד לכאבים עזים ביותר.
הכאבים לרוב באיזור השוק אך יכולים להתרחש בכל חלק מהירך ועד לקרסול חד או דו צדדית.
התסמינים מתרחשים לרוב, כאשר אדם שוכב או יושב ישיבה ממושכת.
מענין לציין שהתופעה מתרחשת דוקא כאשר האדם במנוחה עם תנודתיות יומית.
עיקר הגברת התסמינים בעיקר בערב ובלילה. האנשים הסובלים, נוטים לכן לישון טוב יותר בשעות הבוקר ולהיות מנומנמים בשעות היום.
אנשים רבים הסובלים מהתסמונת, מגלים לעיתים קרובות מלבד תסמונת הרגליים חסרות המנוח, הפרעות שינה אחרות הקרויות- תנועתיות גפיים עיתית בשינה (Periodic limb movements in sleep ). במצב זה יש מעין קפיצות פתאומיות בלתי רצוניות של הגפיים שבאות במחזוריות - כל 10 עד 60 שניות. לחלק מהאנשים הסובלים מתסמונות אלו קשיי הרדמות ושינה.
למרות שלא הוכח מרכיב גנטי לבעיה, יש לעיתים יותר מבן משפחה אחד הסובל מהתסמונת.
מה הסיבה?
למעשה הסיבה לתסמונת לא ברורה. יחד אם זה יש מספר גורמים מסיעים:
* משפחתיות,
* הריון ובמיוחד בחודש האחרון להריון והעלמות הבעיה לאחר הלידה,
* אנמיה מחוסר ברזל אשר החזרת רמת הברזל לנורמה משפרת את התסמינים.
* הורדת צריכת הקפאין אף היא עשויה לשפר את התסמינים.
המחלה שכיחה בשני המינים ויכולה להופיע בכל גיל. מבוגרים סובלים יותר מצעירים.
אין מבחן דיאגנוסטי והאיבחון ע"ס סיפור המחלה.
טיפול ספציפי אין.
עיקר הטיפול - מסיע, וכולל תרופות מקבוצת הבנזו-דיאזפינים כגון וליום, תכשירים אופיואידיים ותכשירים הנתנים לטיפול בפרקינסון.
על פי דיווחים שונים שכילות התסמונת היא בקרב 5 - 10 אחוזים מהאוכלוסיה הבוגרת של העולם המערבי.
יש לציין שכרבע מהסובלים פיתחו את התסמינים בגיל הנערות - 10 עד 20 שנה.
לחלופין יש מידע מועט של שכיחות התופעה בילדים.
vירחון לרפואת ילדים PEDIATRICS מביא מחקר שבחן את השכיחות והתסמינים בשתי קבוצות של גיל הילדות:
בין 8 - 11 שנים ובין 12 - 17 שנה.
נבדקו בארה"ב ובבריטניה 10523 משפחות אשר על פי הקריטריונים המקובלים, ולאור תוצאות שאלונים מובנים שהופנו אליהם, נשללו הפרעות שונות של כאבי רגלים בשינה, ונכללו רק ילדים אילו שעלו בקנה אחד עם אבחנת תסמונת הרגליים חסרות המנוח.
שכיחות התסמינים היתה 1.9% בגיל 0 - 11 שנים ו - 2% בגיל 12 - 17 שנה.
במחצית האחוז עד אחוז מהילדים היו תלונות על כאבים קשים למעלה מפעמיים בשבוע.
לא נמצא הבדל בין המינים בשכיחות המחלה, גם בקרב הילדים.
בלמעלה מ- 70% מהמשפחות נמצאה התסמונת באחד ההורים.
ב - 16% מהמקרים בהם נמצאה התסמונת בגיל הילדות נמצא ששני ההורים סבלו אף הם מהתסמינים.
הפרעות שינה היו בשיעור כמעט כפול בבעלי התסמינים מאשר בילדים אחרים.
"כאבי צמיחה" היו אף הם שכיחים יותר מאשר תלונת אילו בילדים ללא תסמיני רגליים חסרות מנוח.
מסקנת המחברים היא ששכיחות רגליים חסרות מנוח בילדים עולה על שכיחות אפילפסיה או סוכרת ומלווה בתסמינים המשפיעים על איכות החיים.
