פורומים חדשים
כלים שימושיים
דיאטות הנבדלות בינהן בהמלצות ליחסים שונים בין אבות המזון :
חלבונים, שומנים, ופחמימות, נמצאו שוות באותה מידה של הצלחה, כפי שמדווח שבועון הרפואה NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE בגליון ה -26 לפברואר.
מסתבר שמה שקובע הוא לא הרכב אבות המזון אלא הצמצום הקלורי הניטל עם הארוחה.
עם זאת, העורך במאמר המערכת מצין שמטרות הדיאטה הושגו רק בחלקן.
811 אנשים בני 25 עד 40 שנה, חולקו אקראית לאחת מ - 4 קבוצות של דיאטה.
החלוקה הקלורית בין הדיאטות שונתה בין מרכיביה - שומנים חלבונים ופחמימות:
* 20, 15 ו - 60% בהתאמה
* 20, 25, 55% בהתאמה
* 40, 15, ו - 45% בהתאמה
* 40, 25, 35% בהתאמה.
הדיאטות דמו באוכל בסוגי האוכל הניתן ועמדו בקריטריונים של השמירה על בריאות הלב.
כל הדיאטות היו מופחתות קלוריות
המשתתפים יכלו לקבל תמיכה אישית וקבוצתית משך שנתיים, כאשר מטרת המחקר היתה בחינת המשקל כתום שנתיים.
מטרה שניה של המחקר בחינת השפעת דיאטה עתירה באבות המזון מול דיאטה עני באבות המזון, בחינה של כל אחד בנפרד.
לאחר חצי שנה המשתתפים בכל אחת מהדיאטות השילו 6 ק"ג ממשקלם מה שמיצג כ - 7% ממשקל הגוף המקורי.
לקראת תום השנה חלה עליה מחודשת - חלקית- במשקל.
כתום שנתיים דיאטה עניה או עשירה בחלבון ( 15% ו - 25% )- המשתתפים אבדו משקל דומה 3 מול 3.6 ק"ג.
באילו שצרכו 20% שומן מול 40% שומן הירידה היתה זהה - 3.3ק"ג.
ובאילו שצרכן 65% פחמימות או 35% פחמימות, הירידה היתה 2.9 ו 3.4 ק"ג בהתאמה.
בקרב 80% ממסיימי המחקר, ירידת המשקל הממוצעת היתה 4 ק"ג.
תחושות השובע, הרעב, סיפוק מהדיאטה, והתמדה בטיפולים הקבוצתיים היו דומים בכל קבוצות הדיאטה. ממצא זה עומד לכאורה בסתירה לאמונה הרווחת שחלבונים נותנים תחושת מלאות ושובע יותר מאבות מזון אחרים.
כל הדיאטות שיפרו גורמי הסיכון הקשורים בשומני הדם,וכן חל שיפור ברמות האינסולין בצום.
מסקנת המחקר היא שדיאטות מופחות קלוריות ( 700 קלוריות מהערך הראשוני לפני הדיאטות), הביאו לירידה משמעותית במשקל, ללא תלות בטיב אבות המזון השולטים בדיאטה.
המסקנה המעשית המתבקשת היא שלא חשוב מה אוכלים אלא כמה אנו אוכלים.
נקודת המפתח בהרזיה היא ההפחתה הקלורית - עובדה ישנה וידועה.
חלבונים, שומנים, ופחמימות, נמצאו שוות באותה מידה של הצלחה, כפי שמדווח שבועון הרפואה NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE בגליון ה -26 לפברואר.
מסתבר שמה שקובע הוא לא הרכב אבות המזון אלא הצמצום הקלורי הניטל עם הארוחה.
עם זאת, העורך במאמר המערכת מצין שמטרות הדיאטה הושגו רק בחלקן.
811 אנשים בני 25 עד 40 שנה, חולקו אקראית לאחת מ - 4 קבוצות של דיאטה.
החלוקה הקלורית בין הדיאטות שונתה בין מרכיביה - שומנים חלבונים ופחמימות:
* 20, 15 ו - 60% בהתאמה
* 20, 25, 55% בהתאמה
* 40, 15, ו - 45% בהתאמה
* 40, 25, 35% בהתאמה.
הדיאטות דמו באוכל בסוגי האוכל הניתן ועמדו בקריטריונים של השמירה על בריאות הלב.
כל הדיאטות היו מופחתות קלוריות
המשתתפים יכלו לקבל תמיכה אישית וקבוצתית משך שנתיים, כאשר מטרת המחקר היתה בחינת המשקל כתום שנתיים.
מטרה שניה של המחקר בחינת השפעת דיאטה עתירה באבות המזון מול דיאטה עני באבות המזון, בחינה של כל אחד בנפרד.
לאחר חצי שנה המשתתפים בכל אחת מהדיאטות השילו 6 ק"ג ממשקלם מה שמיצג כ - 7% ממשקל הגוף המקורי.
לקראת תום השנה חלה עליה מחודשת - חלקית- במשקל.
כתום שנתיים דיאטה עניה או עשירה בחלבון ( 15% ו - 25% )- המשתתפים אבדו משקל דומה 3 מול 3.6 ק"ג.
באילו שצרכו 20% שומן מול 40% שומן הירידה היתה זהה - 3.3ק"ג.
ובאילו שצרכן 65% פחמימות או 35% פחמימות, הירידה היתה 2.9 ו 3.4 ק"ג בהתאמה.
בקרב 80% ממסיימי המחקר, ירידת המשקל הממוצעת היתה 4 ק"ג.
תחושות השובע, הרעב, סיפוק מהדיאטה, והתמדה בטיפולים הקבוצתיים היו דומים בכל קבוצות הדיאטה. ממצא זה עומד לכאורה בסתירה לאמונה הרווחת שחלבונים נותנים תחושת מלאות ושובע יותר מאבות מזון אחרים.
כל הדיאטות שיפרו גורמי הסיכון הקשורים בשומני הדם,וכן חל שיפור ברמות האינסולין בצום.
מסקנת המחקר היא שדיאטות מופחות קלוריות ( 700 קלוריות מהערך הראשוני לפני הדיאטות), הביאו לירידה משמעותית במשקל, ללא תלות בטיב אבות המזון השולטים בדיאטה.
המסקנה המעשית המתבקשת היא שלא חשוב מה אוכלים אלא כמה אנו אוכלים.
נקודת המפתח בהרזיה היא ההפחתה הקלורית - עובדה ישנה וידועה.
