חדשות בריאות ורפואה

מחקר חדש המתפרסם בגליון השבוע של ה JAMA מצביע על כך שנטילה קבועה של אספירין, משפרת תוחלת החיים של חולי סרטן המעי הגס, שלא שלח עדיין גרורות, ובמיוחד בגידולים שבהם יש ביטוי יתר לפעילות האנזימטית של הציקלואוקסיגנזה - COX 2.

תוחלת חיים של חמש שנים בנוטלי האספירין היתה 88% למול 83% שלא נטלו אספירין.

10 שנות חיים בחולי סרטן המעי הגס בנוטלי אספירין היתה 74% למול 69% באילו שלא קבלו אספירין על בסיס קבוע.

השיפור בתוחלת החיים של נוטלי האספירין נמצאה בכל שלבי המחלה

עם זאת, מסתייגים מחברי המחקר מהמסקנה הגורפת שתכשיר האספירין או חומרים דומים, יכולים להיות בבחינת ריפוי לסרטן המעי הגס.

התוצאות לא התבססו על מחקר קליני מבוקר אקראית אלא על בסיס תצפית בלבד, למרות שיש הצטברות נתונים הולכת וגדלה שאספירין ותכשירי NSAIDS בעלי אפקט מגן כימי.

הנתונים נאספו מסקר שכלל 840 נשים ו - 439 גברים שבהתחלת המחקר היו ללא סרטן המעי הגס.

549 ממשתתפי הסקר נטלו אספירין.

730 לא קבלו אספירין.

במקבלי האספירין נפטרו 193 אנשים אשר 81 מקרים מהנפטרים היו בהקשר לסרטן המעי הגס.

באילו שלא קבלו אספירין שיעור התמותה היה 287 ו - 181 בהתאמה.

נטילת אספירין עם גילוי הסרטן היתה כרוכה בהפחתת הסיכון בשיעור של 47%, אולם באילו שנטלו אספירין קודם לגילוי הסרטן המשך נטילת האספירין לא תרם תרומה עודפת להפחתת הסיכון.

לחלופין נמצא שהתבטאות הציקלואוקסיגנזה היתה ביחס הפוך להתבטאות הסיכון.

ככל שהפעילות האנזימטית בתאי הגדול היתה גבוהה יותר השפעת האספירין לצמצום הסיכון גברה, ולהיפך.

הפעילות העודפת של האספירין במקרה של התבטאות יתר של האנזים, עשויה, על פי מאמר המערכת הנילווה למחקר, להוות סמן ניבוי ליעילות טיפולית בעתיד.