פורומים חדשים
כלים שימושיים
New England Journal of Medicine מפרסם במסגרת הפרסומים המהירים שלו - קרי מאמרים בעלי חשיבות יתרה - מחקר שבחן השפעת טיפול בניאצין עם ובלי תכשירים אחרים על שינויים ברמות הכולסטרול הטוב, ושינויים אתרו-סקלרוטיים בכלי הדם.
המאמר מתפרסם במקביל להצגת הנושא בכנס האמריקאי השנתי של האגוד לקרדיולוגיה.
מסתבר שניאצין בשחרור מושהה, אפקטיבי יותר בהאטת תהליכים אתרטסקלרוטיים, בחולים בעלי סיכון גבוה, והנמצאים בטיפול ממושך בסטטינים (סימוביל, פרבליפ, ליפיטור ואחרים), מאשר תוספת תכשירים אחרים שתכליתם הפחתת הכולסטרול הרע - LDL בלבד דומת האיזיטרול המשווק בארץ ( שמו הגנרי של ה - EZETIMIBE.
כאשר נערכה השואה בין מתן 2 גרם ניאצין לאיזיטרול, נמצא שניאצין הפחית מהדופן האטרוסקלרוטית של עורקי התרדמת ( קרוטידים) בצורה משמעותית.
מאידך גיסא מתן איזטרול הביא להפחתה טובה מאוד ברמות LDL אך הדופן הארטסקלרוטית של עורקי התרדמת - התעבתה.
יוצא אם כן שלניאצין יש אפקט מעולה על דפנות העורקים, ולכן אם שוקלים תוספת טיפולית לסטטינים הניאצין עשוי להיות הבחירה המועדפת.
יתרה מזו, כאשר בחנו אפקט משני של המחקר נמצא שארועים קרדיו-וסקולרים כהתקפי לב או מוות מסיבה קרדיאלית היו בשיעור של 1% במטופלי ניאצין מול 5% במטפלי איזיטרול. ( יש לציין שלמרות המובהקות הסטטיסטית - עדיין מדובר במספרים נמוכים ביותר בשתי הקבוצות).
במחקר שותפו 208 אנשים והוא הופסק בשל התוצאות החיוביות שלו לאחר 14 חודשי מעקב.
מאמר מערכת הנלווה לפרסום המחקר, מציין שמהניסוי עולה שמבחינת החולה הקרדיאלי הנמצא בסיכון, תוספת ניאצין המעלה את ה - HDL נראית חשובה יותר מאשר תוספת תרופה שמפחיתה את רמות LDL יותר מהסטטינים בלבד.
חולים אשר אינם מסוגלים להגיע ליעד הכולסטרול המתחייב ממצבם הרפואי, יכולים להנות עתה מתוספת הניאצין.
בשולי המאמר כדאי לציין שהוא נתמך ע"י אבוט יצרנית הניאצין בשחרור מושהה.
המאמר מתפרסם במקביל להצגת הנושא בכנס האמריקאי השנתי של האגוד לקרדיולוגיה.
מסתבר שניאצין בשחרור מושהה, אפקטיבי יותר בהאטת תהליכים אתרטסקלרוטיים, בחולים בעלי סיכון גבוה, והנמצאים בטיפול ממושך בסטטינים (סימוביל, פרבליפ, ליפיטור ואחרים), מאשר תוספת תכשירים אחרים שתכליתם הפחתת הכולסטרול הרע - LDL בלבד דומת האיזיטרול המשווק בארץ ( שמו הגנרי של ה - EZETIMIBE.
כאשר נערכה השואה בין מתן 2 גרם ניאצין לאיזיטרול, נמצא שניאצין הפחית מהדופן האטרוסקלרוטית של עורקי התרדמת ( קרוטידים) בצורה משמעותית.
מאידך גיסא מתן איזטרול הביא להפחתה טובה מאוד ברמות LDL אך הדופן הארטסקלרוטית של עורקי התרדמת - התעבתה.
יוצא אם כן שלניאצין יש אפקט מעולה על דפנות העורקים, ולכן אם שוקלים תוספת טיפולית לסטטינים הניאצין עשוי להיות הבחירה המועדפת.
יתרה מזו, כאשר בחנו אפקט משני של המחקר נמצא שארועים קרדיו-וסקולרים כהתקפי לב או מוות מסיבה קרדיאלית היו בשיעור של 1% במטופלי ניאצין מול 5% במטפלי איזיטרול. ( יש לציין שלמרות המובהקות הסטטיסטית - עדיין מדובר במספרים נמוכים ביותר בשתי הקבוצות).
במחקר שותפו 208 אנשים והוא הופסק בשל התוצאות החיוביות שלו לאחר 14 חודשי מעקב.
מאמר מערכת הנלווה לפרסום המחקר, מציין שמהניסוי עולה שמבחינת החולה הקרדיאלי הנמצא בסיכון, תוספת ניאצין המעלה את ה - HDL נראית חשובה יותר מאשר תוספת תרופה שמפחיתה את רמות LDL יותר מהסטטינים בלבד.
חולים אשר אינם מסוגלים להגיע ליעד הכולסטרול המתחייב ממצבם הרפואי, יכולים להנות עתה מתוספת הניאצין.
בשולי המאמר כדאי לציין שהוא נתמך ע"י אבוט יצרנית הניאצין בשחרור מושהה.
