פורומים חדשים
כלים שימושיים
האם רופא רשאי לסרב לספק מידע רפואי או טיפול כלשהוא מחולה בשל התנגשות מצפונית עם ערכיו?
לסוגיה זו נדרשה הועדה האתית של האקדמיה לרפואת ילדים בארה"ב.
לעיתים, לספק שרות רפואי - רופא למשל - יש התנגדות מצפונית להתערבות רפואית מסוימת.
במקרה כזה עלול להיווצר מצב שבו יסרב הרופא למסור מידע או לשתף את החולה בידע.
התנגדות מעין זו משמעותה התנגדות מטעמי מצפון.
למרות שקשה לאמוד מהי התנגדות מצפונית, הרי בהנחה שמדובר באנשים בעלי יושרה, הרי כל התנגדות המוגדרת כמצפונית יש לראותה ככזו.
ניגוד הענינים מתחיל כאשר ההתנגדות המצפונית מונעת או מעכבת את החולה מלהגיע לשרות או למידע הרלבנטי לבעיתו.
על הרופא, גם אם יש לו התנגדות מצפונית לביצוע הפעולה, חלה הובה המוסרית לספק את מלוא המידע לחולה.
כחלק מההסכמה מדעת, על הרופא למסור לחולה את כל המידע הרלבנטי, והאופציות הטיפוליות העומדות בפניו, כולל אילו שהרופא אינו מוכן לעסוק בהם או מתנגד להם מטעמי מצפון.
במקרים מעין אילו על הרופא להעביר את החולה לרופא אחר שיכול ומוכן לספק את השרות, ובמיוחד אם המנעותו של הרופא לבצוע פעולה, מטעמי מצפון, עלולה להזיק לחולה .
במצבים של דחיפות רפואית, גם אם יש התנגדות מצפונית, על הרופא מוטלת החובה המוסרית, קודם כל לטפל בחולה.
לאחר יצובו של החולה זכאי הרופא המתנגד מצפונית לטיפול, להעביר את החולה לטיפול של גורם אחר.
המנעות ממתן סיוע רפואי דחוף עלולה להחמיר מצבו של החולה או אפילו להביא למותו ולכן אין לרופא המתנגד מטעמי מצפון כל עילה להמנע ממתן הטיפול הדחוף.
לחלופין, על המערכת הרפואית לסייע לרופא עם בעיות מצפוניות מסוימות, לתפקד למרות השגותיו.
לסוגיה זו נדרשה הועדה האתית של האקדמיה לרפואת ילדים בארה"ב.
לעיתים, לספק שרות רפואי - רופא למשל - יש התנגדות מצפונית להתערבות רפואית מסוימת.
במקרה כזה עלול להיווצר מצב שבו יסרב הרופא למסור מידע או לשתף את החולה בידע.
התנגדות מעין זו משמעותה התנגדות מטעמי מצפון.
למרות שקשה לאמוד מהי התנגדות מצפונית, הרי בהנחה שמדובר באנשים בעלי יושרה, הרי כל התנגדות המוגדרת כמצפונית יש לראותה ככזו.
ניגוד הענינים מתחיל כאשר ההתנגדות המצפונית מונעת או מעכבת את החולה מלהגיע לשרות או למידע הרלבנטי לבעיתו.
על הרופא, גם אם יש לו התנגדות מצפונית לביצוע הפעולה, חלה הובה המוסרית לספק את מלוא המידע לחולה.
כחלק מההסכמה מדעת, על הרופא למסור לחולה את כל המידע הרלבנטי, והאופציות הטיפוליות העומדות בפניו, כולל אילו שהרופא אינו מוכן לעסוק בהם או מתנגד להם מטעמי מצפון.
במקרים מעין אילו על הרופא להעביר את החולה לרופא אחר שיכול ומוכן לספק את השרות, ובמיוחד אם המנעותו של הרופא לבצוע פעולה, מטעמי מצפון, עלולה להזיק לחולה .
במצבים של דחיפות רפואית, גם אם יש התנגדות מצפונית, על הרופא מוטלת החובה המוסרית, קודם כל לטפל בחולה.
לאחר יצובו של החולה זכאי הרופא המתנגד מצפונית לטיפול, להעביר את החולה לטיפול של גורם אחר.
המנעות ממתן סיוע רפואי דחוף עלולה להחמיר מצבו של החולה או אפילו להביא למותו ולכן אין לרופא המתנגד מטעמי מצפון כל עילה להמנע ממתן הטיפול הדחוף.
לחלופין, על המערכת הרפואית לסייע לרופא עם בעיות מצפוניות מסוימות, לתפקד למרות השגותיו.
