פורומים חדשים
כלים שימושיים
אנשים המוצאים שמחה, חדות חיים וסיפוק מחיי היום יום שלהם מוגנים יותר מאנשים נרגנים באשר לסיכוי לחלות במחלות לב.
אנשים מאושרים, בעלי סיכון נמוך יותר למחלות קרדיו-וסקולריות, על פי מחקר מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק,המתפרסם בירחון האירופי למחלות לב.
ממצא זה מענין ביותר, אך לא נבחן עדיין, האם העצמת תחושת האושר והסיפוק של הפרט, אכן תצמצם את הסיכון.
גורמים כגון עליזות, שמחת חיים, התלהבות, התרגשות ותחושת סיפוק, נמצאו בעבר כקשורים בהארכת תוחלת החיים, ושיפור התפקוד של המערכת האימונולוגית, תוך הפחתת הסיכון לסוכרת.
מאידך גיסא, רגשות שליליים כולל דיכאון, נמצאו כמגבירים את הסיכון למחלות לב.
במחקר הנוכחי 1739 מבוגרים, ללא הסטוריה של מחלות לב בהכנסם למחקר, היו במעקב של 10 שנים.
אחיות שהוכשרו במיוחד, העריכו את הגורמים התורמים לכל פרט להגברת אושרו.
"סולם האושר" נבחן על פי מאפינים שונים שמהם הורכבו חמש דרגות לאושר.
באופן כללי נמצא, שאילו שהיו במצב בריאות טוב יותר, היו גם בעלי דרוג גבוה יותר.
אנשים אילו בד"כ עשנו פחות והיו בעלי רמות כולסטרול נמוכות, לחץ דם נמוך יותר, חיו ללא תחושות חרדה או טינה.
במהלך המעקב נמצאו 145מקרים של התפתחות מחלות לב כליליות, שתשעה מהם הסתיימו במוות.
לאחר שקלול הגיל, המין, גורמי סיכון למחלות לב, תסמיני דיכאון, כעס, או טינה, נמצא שכל עליה של נקודה בתחושת שביעות הרצון , הספוק או במילה פשוטה האושר של המשתתף במחקר, היתה מלווה בהפחתה של 22% בסיכון לארוע קרדיו-וסקולרי.
דיכאון נמצא גורם באופן בלתי תלוי להעלאה מסוימת בסיכון למחלות לב.
למרות שהחוקרים לא הצליחו להוכיח קשר סיבתי בין תחושת האושר למחלות לב, הרי ממחקרים קודמים נמצא שתחושת סיפוק כרוכה בהפעלת המערכת הפארה סימפטית של הלב, מלבד שינוים בלחץ הדם, ורמות נוראדנלין וקורטיזול.
אפשרות אחרת היא שתחושת הספוק כרוכה בשינה רגועה יותר, והיכולת לחדול מעישון.
הממצא מענין אך יש בו יותר מהפיקנטריה מאשר הוכחות מוצקות הנדרשות ממחקרים שיבטלו גורמי הטיה החל מבחירת האנשים למחקר
אנשים מאושרים, בעלי סיכון נמוך יותר למחלות קרדיו-וסקולריות, על פי מחקר מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק,המתפרסם בירחון האירופי למחלות לב.
ממצא זה מענין ביותר, אך לא נבחן עדיין, האם העצמת תחושת האושר והסיפוק של הפרט, אכן תצמצם את הסיכון.
גורמים כגון עליזות, שמחת חיים, התלהבות, התרגשות ותחושת סיפוק, נמצאו בעבר כקשורים בהארכת תוחלת החיים, ושיפור התפקוד של המערכת האימונולוגית, תוך הפחתת הסיכון לסוכרת.
מאידך גיסא, רגשות שליליים כולל דיכאון, נמצאו כמגבירים את הסיכון למחלות לב.
במחקר הנוכחי 1739 מבוגרים, ללא הסטוריה של מחלות לב בהכנסם למחקר, היו במעקב של 10 שנים.
אחיות שהוכשרו במיוחד, העריכו את הגורמים התורמים לכל פרט להגברת אושרו.
"סולם האושר" נבחן על פי מאפינים שונים שמהם הורכבו חמש דרגות לאושר.
באופן כללי נמצא, שאילו שהיו במצב בריאות טוב יותר, היו גם בעלי דרוג גבוה יותר.
אנשים אילו בד"כ עשנו פחות והיו בעלי רמות כולסטרול נמוכות, לחץ דם נמוך יותר, חיו ללא תחושות חרדה או טינה.
במהלך המעקב נמצאו 145מקרים של התפתחות מחלות לב כליליות, שתשעה מהם הסתיימו במוות.
לאחר שקלול הגיל, המין, גורמי סיכון למחלות לב, תסמיני דיכאון, כעס, או טינה, נמצא שכל עליה של נקודה בתחושת שביעות הרצון , הספוק או במילה פשוטה האושר של המשתתף במחקר, היתה מלווה בהפחתה של 22% בסיכון לארוע קרדיו-וסקולרי.
דיכאון נמצא גורם באופן בלתי תלוי להעלאה מסוימת בסיכון למחלות לב.
למרות שהחוקרים לא הצליחו להוכיח קשר סיבתי בין תחושת האושר למחלות לב, הרי ממחקרים קודמים נמצא שתחושת סיפוק כרוכה בהפעלת המערכת הפארה סימפטית של הלב, מלבד שינוים בלחץ הדם, ורמות נוראדנלין וקורטיזול.
אפשרות אחרת היא שתחושת הספוק כרוכה בשינה רגועה יותר, והיכולת לחדול מעישון.
הממצא מענין אך יש בו יותר מהפיקנטריה מאשר הוכחות מוצקות הנדרשות ממחקרים שיבטלו גורמי הטיה החל מבחירת האנשים למחקר
