פורומים חדשים
כלים שימושיים
בארבעה מתוך כל חמישה ילדים, הטיפולים הקיימים בכינמת הראש נכשלים, בשל עמידות הכינים לטיפול.
כינת הראש היא חרק טפיל הנמצא על בני אדם בלבד.
הכינה חיה על ראש האדם במשך כל מחזור חייה וניזונה מדם האדם, אותו היא מוצצת על ידי ניקוב עור הראש 4 עד 5 פעמים ביום.
אורך הכינה תלוי בהתפתחותה ונע בין 1 ל-3 מ"מ.
צבעה משתנה בהתאם למשך הזמן שעבר מאז ארוחתה האחרונה ויכול להיות אפור, חום או אדום.
ביצת הכינה החיה מבריקה, צורתה סגלגלה וצבעה חום צהוב.
בדרך כלל מטילה נקבת הכינה את ביציה בבסיס השיער במרחק של כ-3 מ"מ מעור הראש. כינה צעירה בוקעת לאחר 7-9 ימים ומשאירה מאחורה את הקליפה הריקה דבוקה לשיער.
הקליפה הריקה נשארת דבוקה במשך כ-6 חודשים. ככל שהשיער צומח מתרחקת הכינה מעור הראש. לאחר 2-3 חודשים רחוקה הקליפה מעור הראש וניתן לראותה בקלות בעיקר על שיער כהה.
בדרך כלל עוברות הכינים מאדם לאדם רק על ידי מגע של ראש בראש.
מגע ראש בראש יתכן כאשר ילדים משוחחים, משחקים או בעת מגע פיזי קרוב בין הורים וילדיהם או בין אחים.
לעיתים רחוקות תיתכן הדבקה באמצעות מסרקים, מברשות שיניים, מגבות, כובעים, בגדים או כלי מיטה משותפים.
אין הדבקה באמצעות המים בברכות השחייה או באמצעות חיות בית כגון: כלבים וחתולים.
הטיפול בכינמת כולל שתי קבוצות:
* תכשירים אורגנו-פוספטים - המלתיון.
* חומרים פירטרואידים -pyrethroids - כגון - permethrin ו - phenothrin.
שני סוגי התכשירים אמורים לשתק את מערכת העצבים של הכינה.
הם נמכרים במכירה חופשית, כאשר המלתיון נמצא פחות בשימוש בשל ריח חריף שלו.
שבועון הרפואה NEJM מביא מחקר השואתי בין טיפול פומי ב - IVERMECTIN לבין שימוש בתרחיף- המלתיון.
המחקר בוצע בצורה פרוספקטיבית כפול סמויות ושותפו בו 812 ילדים מ - 376 בתי אב.
בטיפול הפומי ניתנה מנה של 400 מיקרוגרם לק"ג משקל והתרחיף היה של 0.5% מלתיון.
מסתבר שבמצבים הטיפולים העקשיים בכינמת, הטיפול באיברמקטין שניתן פומית בהפרש של שבעה ימים - מנה אחת כל פעם, היה עדיף על פני השימוש המקומי בתרחיף מלתיון.
יש להזכיר שבעבר נמצא שטיפול פומי ברספרים אף הוא עשוי לעזור במקרים קשים של כנמת.
כינת הראש היא חרק טפיל הנמצא על בני אדם בלבד.
הכינה חיה על ראש האדם במשך כל מחזור חייה וניזונה מדם האדם, אותו היא מוצצת על ידי ניקוב עור הראש 4 עד 5 פעמים ביום.
אורך הכינה תלוי בהתפתחותה ונע בין 1 ל-3 מ"מ.
צבעה משתנה בהתאם למשך הזמן שעבר מאז ארוחתה האחרונה ויכול להיות אפור, חום או אדום.
ביצת הכינה החיה מבריקה, צורתה סגלגלה וצבעה חום צהוב.
בדרך כלל מטילה נקבת הכינה את ביציה בבסיס השיער במרחק של כ-3 מ"מ מעור הראש. כינה צעירה בוקעת לאחר 7-9 ימים ומשאירה מאחורה את הקליפה הריקה דבוקה לשיער.
הקליפה הריקה נשארת דבוקה במשך כ-6 חודשים. ככל שהשיער צומח מתרחקת הכינה מעור הראש. לאחר 2-3 חודשים רחוקה הקליפה מעור הראש וניתן לראותה בקלות בעיקר על שיער כהה.
בדרך כלל עוברות הכינים מאדם לאדם רק על ידי מגע של ראש בראש.
מגע ראש בראש יתכן כאשר ילדים משוחחים, משחקים או בעת מגע פיזי קרוב בין הורים וילדיהם או בין אחים.
לעיתים רחוקות תיתכן הדבקה באמצעות מסרקים, מברשות שיניים, מגבות, כובעים, בגדים או כלי מיטה משותפים.
אין הדבקה באמצעות המים בברכות השחייה או באמצעות חיות בית כגון: כלבים וחתולים.
הטיפול בכינמת כולל שתי קבוצות:
* תכשירים אורגנו-פוספטים - המלתיון.
* חומרים פירטרואידים -pyrethroids - כגון - permethrin ו - phenothrin.
שני סוגי התכשירים אמורים לשתק את מערכת העצבים של הכינה.
הם נמכרים במכירה חופשית, כאשר המלתיון נמצא פחות בשימוש בשל ריח חריף שלו.
שבועון הרפואה NEJM מביא מחקר השואתי בין טיפול פומי ב - IVERMECTIN לבין שימוש בתרחיף- המלתיון.
המחקר בוצע בצורה פרוספקטיבית כפול סמויות ושותפו בו 812 ילדים מ - 376 בתי אב.
בטיפול הפומי ניתנה מנה של 400 מיקרוגרם לק"ג משקל והתרחיף היה של 0.5% מלתיון.
מסתבר שבמצבים הטיפולים העקשיים בכינמת, הטיפול באיברמקטין שניתן פומית בהפרש של שבעה ימים - מנה אחת כל פעם, היה עדיף על פני השימוש המקומי בתרחיף מלתיון.
יש להזכיר שבעבר נמצא שטיפול פומי ברספרים אף הוא עשוי לעזור במקרים קשים של כנמת.
