פורומים חדשים
כלים שימושיים
אקנה - ACNE VULGARIS - מה שמכונה בשפה הפופולרת פצעי בגרות, נגרם לפי תחושות בציבור, או לפחות מוחמר, בין השאר, ע"י הדיאטה שלנו.
בשנת 2009 נערך סקר נרחב של הספרות, שכלל 21 מחקרי תצפית ו - 6 מחקרים קליניים לצורך הערכת הקשר בין האקנה לדיאטה שהחולה צורך.
2 מהמחקרים היו פרוספקטיביים וכללו מספר גדול של משתתפים.
ממחקרים אילו נמצא שצריכת חלב פרה מגבירה שכיחות וחומרת האקנה.
כן נמצא שדיאטה בעלת אינדקס גליקמי גבוה, מגבירה את הסיכון לאקנה.
בהקשר זה הובאו באתר סטארמד בשנת 2007 נתונים מפורטים על היחס בין אינדקס גליקמי גבוה לאקנה.
בשל היכולת של כל אחד ואחת, להשפיע על האינדקס הגליקמי, כמו גם על צריכת החלב אנו חוזרים על העקרונות הטיפוליים שצוינו לעיל:
אינדקס הגליקמי של מזון, הוא הביטוי למידה ולמהירות בהן עולה רמת הסוכר בדם אחרי הארוחה, יחסית לעלייה שחלה אחרי העמסת 75 גרם סוכר, או אחרי אכילת 75 ג' לחם לבן.
אנשים האוכלים פחמימות בעלות אינדקס גליקמי גבוה, חלה אצלם מיד אחרי הארוחה עלייה מופרזת ברמת הגלוקוז בדם. עליה זו גוררת להפרשת אינסולין, מעל לרצוי, בכדי לחזור ולהוריד את רמת הגלוקוז שבדם לנורמה.
האינסולין מכניס חלק מן הגלוקוז לתאים (אם יש לנו די כרום), חלק למאגרי הגליקוגן, וחלק לריקמת השומן.
יתר על כן, עודפי אינסולין גורמים לכך שגם חומצות אמיניות הנמצאות בדם הופכות לשומנים, וחומצות שומן רב בלתי רוויות הכרחיות, המצויות בדם, הופכות לשומנים רוויים הנאגרים בריקמת השומן. כך מידלדל מלאי חומצות השומן ההכרחיות מן הגוף.
רצוי, איפוא, לאכול מזונות שמרביתם יהיו בעלי אינדקס גליקמי נמוך.
בחלוקה גסה, אפשר לחלק את המזון לגבי האינדקס הגליקמי, יחסית לזה של לחם לבן, כך:
מעל 100% - גלוקוז ומלטוז, דגנים תפוחים לסוגיהם, פריכיות אורז, קורנפלקס, ירקות מטוגנים ותפוחי אדמה שבושלו במיקרו, לביבות, וופלים.
100%- לחם לבן וטוסט.
בין 80 ל-100% - אורז, לחם מלא, מיזלי, תירס, גזר, צימוקים, מישמש, פאפיה, מנגו, גלידות, פריכיות שיפון.
בין 50 ל-80% - לקטוז, סוכרוז, חיטה, פסטה, לחם פומפרניקל, דגנים עם סובין, מיזלי ביתי, תפוזים ומיץ תפוזים, בננות בשלות, אפונה, שעועית אפויה, צ'יפס.
בין 30 ל-50% - שעורה, שבולת שועל שלמה, שיפון, לחם שיפון, לחם דגנים מעורב, לחמים עם הרבה גריסים ומעט קמח בתוכם, תפוחי עץ, אגסים, ענבים אפרסק, בננות לא בשלות מאוד, עדשים, לוביה, שעועית לימה, מרק עגבניות, חלב רזה, חלב מלא, יוגורט.
מתחת ל-30% - פרוקטוז, דובדבן, שזיף, אשכולית, סויה ומוצריה, בוטנים.
כאמור נמצא, שדיאטה בעלת אינדקס גליקמי נמוך משפיעה לטובה על מהלך האקנה - ACNE.
לבחינת השפעת הנושא של האינדקס הגליקמי על האקנה, נבדקו 43 זכרים עם אקנה בגילאים שבין 15 - 25 שנים.
קבוצת הטיפול קבלה דיאטה שהורכבה כך ש - 25% מהאנרגיה מקורה בחלבונים, 45% מפחמימות בעלות אינדקס גליקמי נמוך.
קבוצת הבקרה קבלה דיאטת פחמימות רגילה ללא כל התחשבות באינדקס הגליקמי.
המשתתפים היו במעקב של 12 שבועות שבמהלכו נבדקו מספר הנגעים העוריים ונעשתה הערכת התינגודת לאינסולין.
במהלך המעקב פחת מספר הנגעים בקבוצת הטיפול בצורה משמעותית יותר מאשר בקבוצת הבקרה .
במקביל חלה ירידה בולטת יותר במשקל, ומכאן גם באינדקס מסת הגוף - BMI - בקבוצת הטיפול למול קבוצת הבקרה, תוך שיפור ( הפחתה ) בתנגודת לאינסולין.
השיפור באקנה ובתנגודת לאינסולין ע"י דיאטה בעלת אינדקס גליקמי נמוך מצביעה על כך, שיתכן, וגורמי דיאטה הקשורים לאורח החיים, משפיעים על תהליך היווצרות האקנה.
יש לבודד גורמים אילו בדיאטה על מנת לנצלם לשיפור תחזית המחלה.
לא נמצא אף מחקר קליני מבוסס שיכול היה להצביע על קשר בין אקנה לשוקולד, לשומנים רווים או לצריכת מלח.
בשנת 2009 נערך סקר נרחב של הספרות, שכלל 21 מחקרי תצפית ו - 6 מחקרים קליניים לצורך הערכת הקשר בין האקנה לדיאטה שהחולה צורך.
2 מהמחקרים היו פרוספקטיביים וכללו מספר גדול של משתתפים.
ממחקרים אילו נמצא שצריכת חלב פרה מגבירה שכיחות וחומרת האקנה.
כן נמצא שדיאטה בעלת אינדקס גליקמי גבוה, מגבירה את הסיכון לאקנה.
בהקשר זה הובאו באתר סטארמד בשנת 2007 נתונים מפורטים על היחס בין אינדקס גליקמי גבוה לאקנה.
בשל היכולת של כל אחד ואחת, להשפיע על האינדקס הגליקמי, כמו גם על צריכת החלב אנו חוזרים על העקרונות הטיפוליים שצוינו לעיל:
אינדקס הגליקמי של מזון, הוא הביטוי למידה ולמהירות בהן עולה רמת הסוכר בדם אחרי הארוחה, יחסית לעלייה שחלה אחרי העמסת 75 גרם סוכר, או אחרי אכילת 75 ג' לחם לבן.
אנשים האוכלים פחמימות בעלות אינדקס גליקמי גבוה, חלה אצלם מיד אחרי הארוחה עלייה מופרזת ברמת הגלוקוז בדם. עליה זו גוררת להפרשת אינסולין, מעל לרצוי, בכדי לחזור ולהוריד את רמת הגלוקוז שבדם לנורמה.
האינסולין מכניס חלק מן הגלוקוז לתאים (אם יש לנו די כרום), חלק למאגרי הגליקוגן, וחלק לריקמת השומן.
יתר על כן, עודפי אינסולין גורמים לכך שגם חומצות אמיניות הנמצאות בדם הופכות לשומנים, וחומצות שומן רב בלתי רוויות הכרחיות, המצויות בדם, הופכות לשומנים רוויים הנאגרים בריקמת השומן. כך מידלדל מלאי חומצות השומן ההכרחיות מן הגוף.
רצוי, איפוא, לאכול מזונות שמרביתם יהיו בעלי אינדקס גליקמי נמוך.
בחלוקה גסה, אפשר לחלק את המזון לגבי האינדקס הגליקמי, יחסית לזה של לחם לבן, כך:
מעל 100% - גלוקוז ומלטוז, דגנים תפוחים לסוגיהם, פריכיות אורז, קורנפלקס, ירקות מטוגנים ותפוחי אדמה שבושלו במיקרו, לביבות, וופלים.
100%- לחם לבן וטוסט.
בין 80 ל-100% - אורז, לחם מלא, מיזלי, תירס, גזר, צימוקים, מישמש, פאפיה, מנגו, גלידות, פריכיות שיפון.
בין 50 ל-80% - לקטוז, סוכרוז, חיטה, פסטה, לחם פומפרניקל, דגנים עם סובין, מיזלי ביתי, תפוזים ומיץ תפוזים, בננות בשלות, אפונה, שעועית אפויה, צ'יפס.
בין 30 ל-50% - שעורה, שבולת שועל שלמה, שיפון, לחם שיפון, לחם דגנים מעורב, לחמים עם הרבה גריסים ומעט קמח בתוכם, תפוחי עץ, אגסים, ענבים אפרסק, בננות לא בשלות מאוד, עדשים, לוביה, שעועית לימה, מרק עגבניות, חלב רזה, חלב מלא, יוגורט.
מתחת ל-30% - פרוקטוז, דובדבן, שזיף, אשכולית, סויה ומוצריה, בוטנים.
כאמור נמצא, שדיאטה בעלת אינדקס גליקמי נמוך משפיעה לטובה על מהלך האקנה - ACNE.
לבחינת השפעת הנושא של האינדקס הגליקמי על האקנה, נבדקו 43 זכרים עם אקנה בגילאים שבין 15 - 25 שנים.
קבוצת הטיפול קבלה דיאטה שהורכבה כך ש - 25% מהאנרגיה מקורה בחלבונים, 45% מפחמימות בעלות אינדקס גליקמי נמוך.
קבוצת הבקרה קבלה דיאטת פחמימות רגילה ללא כל התחשבות באינדקס הגליקמי.
המשתתפים היו במעקב של 12 שבועות שבמהלכו נבדקו מספר הנגעים העוריים ונעשתה הערכת התינגודת לאינסולין.
במהלך המעקב פחת מספר הנגעים בקבוצת הטיפול בצורה משמעותית יותר מאשר בקבוצת הבקרה .
במקביל חלה ירידה בולטת יותר במשקל, ומכאן גם באינדקס מסת הגוף - BMI - בקבוצת הטיפול למול קבוצת הבקרה, תוך שיפור ( הפחתה ) בתנגודת לאינסולין.
השיפור באקנה ובתנגודת לאינסולין ע"י דיאטה בעלת אינדקס גליקמי נמוך מצביעה על כך, שיתכן, וגורמי דיאטה הקשורים לאורח החיים, משפיעים על תהליך היווצרות האקנה.
יש לבודד גורמים אילו בדיאטה על מנת לנצלם לשיפור תחזית המחלה.
לא נמצא אף מחקר קליני מבוסס שיכול היה להצביע על קשר בין אקנה לשוקולד, לשומנים רווים או לצריכת מלח.
