פורומים חדשים
כלים שימושיים
מהו טלפון סלולארי?
טלפון סלולארי הוא מכשיר המאפשר תקשורת אלחוטית באמצעות
גלי רדיו. לצורך זה, מכיל הטלפון הסלולארי מקלט ומשדר,
באמצעותם מתקיים הקשר בינו לבין התחנה הקבועה הנמצאת בסביבה.
בתחנה הקבועה מצויות אנטנות לקליטה ושידור.
לצורך התקשורת פולטים הטלפון הסלולארי והאנטנות שבתחנה
הקבועה קרינת רדיו. מכשיר הטלפון הנייד משדר כמות קרינה
נמוכה מזו המשודרת על ידי מוקד שידור )אתר סלולארי (, אך
עקב המצאות המכשיר בקרבת הגוף, סופג הגוף את האנרגיה
במישרין מהאנטנה של המכשיר.
המכשיר פועל בתדרים של 800 עד כ- 2200 מגה הרץ. רוב המכשירים העכשוויים משדרים בהספק מרבי של עד 0.6 ואט.
מהי קרינת רדיו?
קרינה היא מעבר אנרגיה בתווך. ניתן לאפיין את הקרינה עפ"י רמות האנרגיה המועברת, כדלקמן:
* קרינה מייננת ( שיש בה מספיק אנרגיה כדי לשנות את
מבנה האטום. לדוגמא, קרינת רנטגן).
* קרינה בלתי-מייננת (שאין בה מספיק אנרגיה כדי לשנות את מבנה האטום. לדוגמא, קרינת רדיו).
* קרינת הרדיו הינה קרינה אלקטרו מגנטית בלתי-מייננת באנרגיה הנמוכה מקרינת האור, מקרינת רנטגן ומקרינת גאמא.
להרחבת הידע בנושא זה ניתן לעיין באתר המשרד להגנת הסביבה
האם קיימת השפעה לקרינת רדיו על בריאות האדם?
רמות גבוהות של קרינת רדיו יכולות לגרום השפעות בריאותיות ע"י
חימום הגוף. השפעות אלו ידועות בשם אפקטים תרמיים. בשנים
האחרונות ובייחוד עקב השימוש הנפוץ בטלפונים הסלולאריים,
הועלה החשש בדבר קיומם של אפקטים א-תרמיים. אלה אפקטים
הנגרמים מהשפעה ישירה של קרינת רדיו בעוצמה נמוכה מכדי
לגרום לחימום הגוף.
בין השנים 1996-1999, עקב העלייה החדה בשימוש בטלפונים
סלולארים, התכנסו מספר וועדות מומחים ברחבי העולם שדנו
בשאלה האם קרינת רדיו הנפלטת מהטלפונים הסלולאריים מזיקה
לבריאות.
מסקנתן הייתה כי הידע המדעי הקיים אינו מספק על מנת לקבוע קיום או העדר נזק בריאותי.
וועדות מומחים אלה קבעו כי קיימים פערים בידע לגבי השלכות החשיפה לקרינה זו, ולכן קראו לעריכת מחקרים בתחום, והמליצו על אימוץ עקרון "הזהירות המונעת" (precautionary principle).
עיקרון זה קובע אימוץ אמצעים פשוטים וזולים יחסית, לצמצום החשיפה לרמות הקרינה המינימאליות האפשריות בטכנולוגיה הקיימת.
יש להדגיש כי הדיון נסב על חשיפה שהינה ברמה הנמוכה מסף התקן כפי שנקבע ע"י הגופים הבינלאומיים כדוגמת ה-
.)ICNRP (International Commission on Non Ionizing Radiation Protection
יש לציין כי מאחר ונהוג לבסס תקני חשיפה על ידע מוכח, התקנים הבינלאומיים והלאומיים הקיימים כיום מתבססים על אפקטים תרמיים בלבד, תוך שימוש במקדמי ביטחון.
אילו מחקרים בוצעו עד היום בנוגע לקשר בין שימוש בטלפונים סלולארים וסרטן, ומה היו תוצאותיהם?
השימוש בטלפונים סלולארים החל בסוף שנות ה- 80 והפך, תוך כעשור,
לטכנולוגיה נפוצה בקרב כל שכבות הציבור, לרבות ילדים.
כיום אחוז המנויים הינו למעלה מ- 90 בקרב אוכלוסיית העולם המערבי.
כבר בסוף שנות ה- 90 פורסמו מספר מחקרים שניסו לענות על השאלה
האם קיים קשר בין שימוש בטכנולוגיה הסלולארית לבין התפתחות סרטן.
רוב המחקרים הראשונים האלה לא מצאו עליה בסיכון לפיתוח גידולים
בקרב משתמשי טלפונים סלולארים.
הבעיה העיקרית המאפיינת מחקרים אלה נעוצה בכך, שלהתפתחות סרטן
ובייחוד גידולי מח ( נדרש פרק זמן ארוך מאוד )לפחות 10-20 שנים.
ועד 40 שנה ויותר(, בעוד שטכנולוגיית הטלפונים הסלולאריים
הינה חדשה יחסית ).
כאמור החלה בשימוש רווח רק באמצע שנות ה-90, לכן, לא היה ביכולתם של מחקרים אלה להדגים סיכון גם אם קיים.
כבר ב- 1996 המליצו וועדות המומחים הבינלאומיות על הצורך בביצוע
מחקר אפידמיולוגי מקיף שיענה על סוגיית הקשר האפשרי שבין השימוש
בטלפונים סלולאריים לבין התפתחות גידולים באזור החשיפה.
בהתאם לכך, דר' אליזבט קרדיס מהארגון הבינלאומי לחקר הסרטן
,)IARC- International Association for Research on Cancer(
החלה בארגון מחקר )ה- INTERPHONE( בו שותפים 16 מרכזים
מרחבי העולם, במטרה להעריך האם השימוש בטלפונים הסלולאריים
קשור בעליה בסיכון לפיתוח גידולי מח (שפירים וממאירים), גידול בעצב השמע, וגידולים בבלוטת הרוק.
מטרת שיתוף הפעולה הייתה להגיע לגודל מדגם מספק שיצליח לתת תשובה לשאלה מן ההיבט הסטטיסטי וכן להביא למצב בו יהיו מיוצגים במחקר מספיק
נבדקים שהשתמשו בטלפון הסלולארי תקופה ארוכה יחסית (לפחות 10 שנים).
תוצאות המחקר כולו עדיין לא סוכמו, אולם, תוצאות חלקיות של מרכזים שונים השותפים במחקר כבר פורסמו. בעוד שסה"כ מחקרים בודדים אלו לא הדגימו קשר בין החשיפה לטלפון הסלולארי לבין התפתחות גידולים, במספר
מחקרים נצפה קשר בין שימוש ארוך יחסית (מעל 10 שנים) לבין
התפתחות גידולים בייחוד באנשים שנהגו להחזיק את הטלפון באותו
צד שבו התפתח הגידול.
בישראל, התנהל המחקר ע"י דר' סיגל סדצקי, מנהלת היחידה
לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, ביה"ח שיבא.
מתוצאות המחקר עולה כי נמצא קשר מובהק בין שימוש מתמשך בטלפונים
הניידים לעליית הסיכון להתפתחות גידולים בבלוטת הרוק.
הסיכון בולט בעיקר בקרב אנשים שמאריכים בזמן השיחות ובמספרן, ואצל אלו
שמרבים בשיחות בעיקר באזורים כפריים בהם קיים מיעוט יחסי
של אנטנות (דבר המגביר את הקרינה הנפלטת מהמכשיר).
לסיכום:
עדיין לא ברור האם השימוש בטכנולוגיה הסלולארית קשור בעליה בסיכון לפיתוח גידולים ממאירים ושפירים, יחד עם זאת בהתחשב בממצאי המחקרים העדכניים, משרד הבריאות קובע כי יש להמשיך לנקוט בעקרון הזהירות המונעת (precautionary principle)
מה ידוע לגבי השפעות אחרות (מלבד סרטן) של שימוש בטלפונים סלולארים על בריאות האדם?
קיימים מספר מחקרים שבדקו את ההשפעות הבריאותיות האחרות )פרט להתפתחות סרטן( של השימוש בטלפונים סלולארים על בריאות האדם. השערות הקושרות שימוש בטלפון הסלולארי לתופעות כגון כאבי ראש, עייפות, הפרעות בשינה, פגיעה בזיכרון,
בראייה או בשמיעה לא הוכחו במחקרים מדעיים מבוססים.
כמו-כן, לא הוכח מדעית קשר לפגיעה בפוריות.
לעומת זאת, הוכח קשר ודאי בין שימוש בטלפונים סלולאריים לבין מעורבות בתאונות דרכים. קשר זה איננו נובע מהחשיפה לקרינה הנפלטת מהטלפונים הסלולאריים אלא מהסחת דעתו של הנהג.
יש לציין כי השימוש בדיבורית אינו מפחית לחלוטין סיכון זה.
מה הן המלצות משרד הבריאות בנוגע לשימוש בטלפונים סלולארים?
באופן כללי, מאמץ משרד הבריאות את הנחיות מרבית הגופים הבינלאומיים, הממליצים לנהוג בהתאם לעיקרון "הזהירות המונעת" בהקשר לשימוש בטלפונים סלולארים.
הנחיות המשרד מביאות בחשבון את הצרכים הטכנולוגים של החברה בישראל, יחד עם מידת הזהירות המתחייבת מהמידע המדעי המעודכן לאיזון בין צרכי האוכלוסייה ובין שמירה על בריאותה.
בהתאם לכך ממליץ משרד הבריאות על:
שימוש ברמקול/דיבורית אישית או אוזנייה (שאינה אלחוטית) בזמן השיחה- הרחקת הטלפון הסלולארי מגוף המשתמש מקטינה את חשיפתו לקרינת הרדיו. לפיכך, יש להקפיד להרחיק את הטלפון מהגוף )ולא לשאת אותו בזמן זה על הגוף, למשל, בחגורת המכנסיים, בכיס או על הצוואר באמצעות שרוך(. כמובן שצמצום כמות ומשך
השיחות המבוצעות בטלפון סלולארי הינה אמצעי נוסף ופשוט להקטנת החשיפה.
באזורים בהם הקליטה חלשה - אזורים בהם קיים מיעוט אנטנות יחסי, או מיסוך הקליטה למשל במעלית, רכבת וכדומה(, רמת החשיפה לקרינה עולה. לפיכך, יש להמעיט בדיבור באזורים אלו).
יש לציין כי רמת הקליטה מצוינת בטלפון ולפיכך ניתן לזהות מצבים אלה.
מומלץ להקפיד במיוחד על כללי הזהירות באוכלוסיית הילדים שהינם באופן כללי, רגישים יותר לפיתוח סרטן בעקבות חשיפה לגורמים מסרטנים.
מאחר שהשימוש בטלפונים סלולארים ע"י ילדים התחיל מאוחר יותר משימוש המבוגרים, השפעות החשיפה לסלולארי באוכלוסיה זו טרם נבדקו.
בהתחשב ברגישותם הבריאותית, בתוחלת החיים הגבוהה הצפויה באוכלוסיית הצעירים )הכרוכה קרוב לוודאי בצבירת חשיפה משמעותית ובמשך זמן ארוך לפיתוח תחלואה( ובסוגיות אתיות המעורבות בקבלת החלטות באוכלוסיית קטינים, מתחייבת זהירות
יתר בקרבם.
לפיכך, משרד הבריאות ממליץ להורים לצמצם במידת האפשר את חשיפת הילדים לטלפונים סלולארים, לשקול את גיל התחלת השימוש, לצמצם את מידת השימוש ובכל מקרה להקפיד על שימוש באוזניות )לא אלחוטיות( או רמקול בעת שימוש בסלולארי.
בעת נהיגה, רצוי להמעיט בשיחה בטלפון סלולארי ובכל מקרה לפעול בהתאם לתקנה 28)ב( לתקנות התעבורה. תקנה זו קובעת כי:
"בעת שהרכב בתנועה הנוהג ברכב לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית ; ולא ישלח או יקרא מסרון )SMS(". עפ"י תקנת משנה זו, "דיבורית הינה התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו". במכשיר טלפון
סלולארי הקבוע ברכב, מומלץ להתקין אנטנה מחוץ לרכב ולא בתוכו ולהעדיף שימוש בחיבור חוטי בין הטלפון לרמקול על פני שימוש בבלו טוס )blue tooth(.
טלפון סלולארי הוא מכשיר המאפשר תקשורת אלחוטית באמצעות
גלי רדיו. לצורך זה, מכיל הטלפון הסלולארי מקלט ומשדר,
באמצעותם מתקיים הקשר בינו לבין התחנה הקבועה הנמצאת בסביבה.
בתחנה הקבועה מצויות אנטנות לקליטה ושידור.
לצורך התקשורת פולטים הטלפון הסלולארי והאנטנות שבתחנה
הקבועה קרינת רדיו. מכשיר הטלפון הנייד משדר כמות קרינה
נמוכה מזו המשודרת על ידי מוקד שידור )אתר סלולארי (, אך
עקב המצאות המכשיר בקרבת הגוף, סופג הגוף את האנרגיה
במישרין מהאנטנה של המכשיר.
המכשיר פועל בתדרים של 800 עד כ- 2200 מגה הרץ. רוב המכשירים העכשוויים משדרים בהספק מרבי של עד 0.6 ואט.
מהי קרינת רדיו?
קרינה היא מעבר אנרגיה בתווך. ניתן לאפיין את הקרינה עפ"י רמות האנרגיה המועברת, כדלקמן:
* קרינה מייננת ( שיש בה מספיק אנרגיה כדי לשנות את
מבנה האטום. לדוגמא, קרינת רנטגן).
* קרינה בלתי-מייננת (שאין בה מספיק אנרגיה כדי לשנות את מבנה האטום. לדוגמא, קרינת רדיו).
* קרינת הרדיו הינה קרינה אלקטרו מגנטית בלתי-מייננת באנרגיה הנמוכה מקרינת האור, מקרינת רנטגן ומקרינת גאמא.
להרחבת הידע בנושא זה ניתן לעיין באתר המשרד להגנת הסביבה
האם קיימת השפעה לקרינת רדיו על בריאות האדם?
רמות גבוהות של קרינת רדיו יכולות לגרום השפעות בריאותיות ע"י
חימום הגוף. השפעות אלו ידועות בשם אפקטים תרמיים. בשנים
האחרונות ובייחוד עקב השימוש הנפוץ בטלפונים הסלולאריים,
הועלה החשש בדבר קיומם של אפקטים א-תרמיים. אלה אפקטים
הנגרמים מהשפעה ישירה של קרינת רדיו בעוצמה נמוכה מכדי
לגרום לחימום הגוף.
בין השנים 1996-1999, עקב העלייה החדה בשימוש בטלפונים
סלולארים, התכנסו מספר וועדות מומחים ברחבי העולם שדנו
בשאלה האם קרינת רדיו הנפלטת מהטלפונים הסלולאריים מזיקה
לבריאות.
מסקנתן הייתה כי הידע המדעי הקיים אינו מספק על מנת לקבוע קיום או העדר נזק בריאותי.
וועדות מומחים אלה קבעו כי קיימים פערים בידע לגבי השלכות החשיפה לקרינה זו, ולכן קראו לעריכת מחקרים בתחום, והמליצו על אימוץ עקרון "הזהירות המונעת" (precautionary principle).
עיקרון זה קובע אימוץ אמצעים פשוטים וזולים יחסית, לצמצום החשיפה לרמות הקרינה המינימאליות האפשריות בטכנולוגיה הקיימת.
יש להדגיש כי הדיון נסב על חשיפה שהינה ברמה הנמוכה מסף התקן כפי שנקבע ע"י הגופים הבינלאומיים כדוגמת ה-
.)ICNRP (International Commission on Non Ionizing Radiation Protection
יש לציין כי מאחר ונהוג לבסס תקני חשיפה על ידע מוכח, התקנים הבינלאומיים והלאומיים הקיימים כיום מתבססים על אפקטים תרמיים בלבד, תוך שימוש במקדמי ביטחון.
אילו מחקרים בוצעו עד היום בנוגע לקשר בין שימוש בטלפונים סלולארים וסרטן, ומה היו תוצאותיהם?
השימוש בטלפונים סלולארים החל בסוף שנות ה- 80 והפך, תוך כעשור,
לטכנולוגיה נפוצה בקרב כל שכבות הציבור, לרבות ילדים.
כיום אחוז המנויים הינו למעלה מ- 90 בקרב אוכלוסיית העולם המערבי.
כבר בסוף שנות ה- 90 פורסמו מספר מחקרים שניסו לענות על השאלה
האם קיים קשר בין שימוש בטכנולוגיה הסלולארית לבין התפתחות סרטן.
רוב המחקרים הראשונים האלה לא מצאו עליה בסיכון לפיתוח גידולים
בקרב משתמשי טלפונים סלולארים.
הבעיה העיקרית המאפיינת מחקרים אלה נעוצה בכך, שלהתפתחות סרטן
ובייחוד גידולי מח ( נדרש פרק זמן ארוך מאוד )לפחות 10-20 שנים.
ועד 40 שנה ויותר(, בעוד שטכנולוגיית הטלפונים הסלולאריים
הינה חדשה יחסית ).
כאמור החלה בשימוש רווח רק באמצע שנות ה-90, לכן, לא היה ביכולתם של מחקרים אלה להדגים סיכון גם אם קיים.
כבר ב- 1996 המליצו וועדות המומחים הבינלאומיות על הצורך בביצוע
מחקר אפידמיולוגי מקיף שיענה על סוגיית הקשר האפשרי שבין השימוש
בטלפונים סלולאריים לבין התפתחות גידולים באזור החשיפה.
בהתאם לכך, דר' אליזבט קרדיס מהארגון הבינלאומי לחקר הסרטן
,)IARC- International Association for Research on Cancer(
החלה בארגון מחקר )ה- INTERPHONE( בו שותפים 16 מרכזים
מרחבי העולם, במטרה להעריך האם השימוש בטלפונים הסלולאריים
קשור בעליה בסיכון לפיתוח גידולי מח (שפירים וממאירים), גידול בעצב השמע, וגידולים בבלוטת הרוק.
מטרת שיתוף הפעולה הייתה להגיע לגודל מדגם מספק שיצליח לתת תשובה לשאלה מן ההיבט הסטטיסטי וכן להביא למצב בו יהיו מיוצגים במחקר מספיק
נבדקים שהשתמשו בטלפון הסלולארי תקופה ארוכה יחסית (לפחות 10 שנים).
תוצאות המחקר כולו עדיין לא סוכמו, אולם, תוצאות חלקיות של מרכזים שונים השותפים במחקר כבר פורסמו. בעוד שסה"כ מחקרים בודדים אלו לא הדגימו קשר בין החשיפה לטלפון הסלולארי לבין התפתחות גידולים, במספר
מחקרים נצפה קשר בין שימוש ארוך יחסית (מעל 10 שנים) לבין
התפתחות גידולים בייחוד באנשים שנהגו להחזיק את הטלפון באותו
צד שבו התפתח הגידול.
בישראל, התנהל המחקר ע"י דר' סיגל סדצקי, מנהלת היחידה
לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, ביה"ח שיבא.
מתוצאות המחקר עולה כי נמצא קשר מובהק בין שימוש מתמשך בטלפונים
הניידים לעליית הסיכון להתפתחות גידולים בבלוטת הרוק.
הסיכון בולט בעיקר בקרב אנשים שמאריכים בזמן השיחות ובמספרן, ואצל אלו
שמרבים בשיחות בעיקר באזורים כפריים בהם קיים מיעוט יחסי
של אנטנות (דבר המגביר את הקרינה הנפלטת מהמכשיר).
לסיכום:
עדיין לא ברור האם השימוש בטכנולוגיה הסלולארית קשור בעליה בסיכון לפיתוח גידולים ממאירים ושפירים, יחד עם זאת בהתחשב בממצאי המחקרים העדכניים, משרד הבריאות קובע כי יש להמשיך לנקוט בעקרון הזהירות המונעת (precautionary principle)
מה ידוע לגבי השפעות אחרות (מלבד סרטן) של שימוש בטלפונים סלולארים על בריאות האדם?
קיימים מספר מחקרים שבדקו את ההשפעות הבריאותיות האחרות )פרט להתפתחות סרטן( של השימוש בטלפונים סלולארים על בריאות האדם. השערות הקושרות שימוש בטלפון הסלולארי לתופעות כגון כאבי ראש, עייפות, הפרעות בשינה, פגיעה בזיכרון,
בראייה או בשמיעה לא הוכחו במחקרים מדעיים מבוססים.
כמו-כן, לא הוכח מדעית קשר לפגיעה בפוריות.
לעומת זאת, הוכח קשר ודאי בין שימוש בטלפונים סלולאריים לבין מעורבות בתאונות דרכים. קשר זה איננו נובע מהחשיפה לקרינה הנפלטת מהטלפונים הסלולאריים אלא מהסחת דעתו של הנהג.
יש לציין כי השימוש בדיבורית אינו מפחית לחלוטין סיכון זה.
מה הן המלצות משרד הבריאות בנוגע לשימוש בטלפונים סלולארים?
באופן כללי, מאמץ משרד הבריאות את הנחיות מרבית הגופים הבינלאומיים, הממליצים לנהוג בהתאם לעיקרון "הזהירות המונעת" בהקשר לשימוש בטלפונים סלולארים.
הנחיות המשרד מביאות בחשבון את הצרכים הטכנולוגים של החברה בישראל, יחד עם מידת הזהירות המתחייבת מהמידע המדעי המעודכן לאיזון בין צרכי האוכלוסייה ובין שמירה על בריאותה.
בהתאם לכך ממליץ משרד הבריאות על:
שימוש ברמקול/דיבורית אישית או אוזנייה (שאינה אלחוטית) בזמן השיחה- הרחקת הטלפון הסלולארי מגוף המשתמש מקטינה את חשיפתו לקרינת הרדיו. לפיכך, יש להקפיד להרחיק את הטלפון מהגוף )ולא לשאת אותו בזמן זה על הגוף, למשל, בחגורת המכנסיים, בכיס או על הצוואר באמצעות שרוך(. כמובן שצמצום כמות ומשך
השיחות המבוצעות בטלפון סלולארי הינה אמצעי נוסף ופשוט להקטנת החשיפה.
באזורים בהם הקליטה חלשה - אזורים בהם קיים מיעוט אנטנות יחסי, או מיסוך הקליטה למשל במעלית, רכבת וכדומה(, רמת החשיפה לקרינה עולה. לפיכך, יש להמעיט בדיבור באזורים אלו).
יש לציין כי רמת הקליטה מצוינת בטלפון ולפיכך ניתן לזהות מצבים אלה.
מומלץ להקפיד במיוחד על כללי הזהירות באוכלוסיית הילדים שהינם באופן כללי, רגישים יותר לפיתוח סרטן בעקבות חשיפה לגורמים מסרטנים.
מאחר שהשימוש בטלפונים סלולארים ע"י ילדים התחיל מאוחר יותר משימוש המבוגרים, השפעות החשיפה לסלולארי באוכלוסיה זו טרם נבדקו.
בהתחשב ברגישותם הבריאותית, בתוחלת החיים הגבוהה הצפויה באוכלוסיית הצעירים )הכרוכה קרוב לוודאי בצבירת חשיפה משמעותית ובמשך זמן ארוך לפיתוח תחלואה( ובסוגיות אתיות המעורבות בקבלת החלטות באוכלוסיית קטינים, מתחייבת זהירות
יתר בקרבם.
לפיכך, משרד הבריאות ממליץ להורים לצמצם במידת האפשר את חשיפת הילדים לטלפונים סלולארים, לשקול את גיל התחלת השימוש, לצמצם את מידת השימוש ובכל מקרה להקפיד על שימוש באוזניות )לא אלחוטיות( או רמקול בעת שימוש בסלולארי.
בעת נהיגה, רצוי להמעיט בשיחה בטלפון סלולארי ובכל מקרה לפעול בהתאם לתקנה 28)ב( לתקנות התעבורה. תקנה זו קובעת כי:
"בעת שהרכב בתנועה הנוהג ברכב לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית ; ולא ישלח או יקרא מסרון )SMS(". עפ"י תקנת משנה זו, "דיבורית הינה התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו". במכשיר טלפון
סלולארי הקבוע ברכב, מומלץ להתקין אנטנה מחוץ לרכב ולא בתוכו ולהעדיף שימוש בחיבור חוטי בין הטלפון לרמקול על פני שימוש בבלו טוס )blue tooth(.
