פורומים חדשים
כלים שימושיים
טיפול בביפוספונטים ( פוסאלן וכיו"ב) כנגד אוסטאופורוזיס או בריחת סידן, בזרגון הציבורי, נמצא תומך, בעת מתן תוך ורידי, בעיכוב התפתחות סרטן השד.
אין נתונים מספיקים באשר ליחסי הגומלין ביו טיפול פומי ( דרך הפה) לסיכון לסרטן השד.
הירחון לאונקולוגיה קלינית, נדרש לנושא זה במהדורתו האלקטרונית האחרונה.
הקשר בין מתן פומי של ביפוספונטים לסרטן שד פולשני נבחן בקרב נשים בתקופת הבלות שהיו בסקר לבחינת בריאות האשה.
מקרב 154768 נשים, 2816 טופלו בביפוספונטים.
90% קבל אלנדרונט ו - 10% אטידרונט.
לאחר 7.8 שנות מעקב בממוצע, נמצא שנשים שטופלו בביפוספונטים, שיעור הארעות סרטן שד פולשני בהן פחת ב - 32%.
הממצאים מתאימים להאטה בהתקדמות סרטן השד גם בנשים בהן כבר החל הטיפול והיו עם ממצאים ראשוניים לסרטן השד.
עם זאת, נמצאה במטופלות בביפוספונטים עליה בשיעור ductal carcinoma in situ (DCIS.
חשיבות ממצא נילוה זה לא ברורה כל צרכה.
עם זאת מציינים החוקרים שסרטן שד הנמצא ב -DUCT אינו מתפתח לסרטן שד פולשני .
ממצאים דומים ביחס לסרטן פולשני וגם ביחס ל- ductal carcinoma in situ (DCIS, נמצאו בטיפול באויסטה וטמוקסיפן.
כדאי לציין שתוצאות אילו דומות לשני מחקרים אחרים שפורסמו באותו נושא במהלך השנה האחרונה.
We compared a published hip fracture prediction model, which did not incorporate bone mineral density (BMD), with total hip BMD in 10,418 WHI participants who had both determinations. To adjust for potential BMD difference based on bisphosphonate use, the hip fracture prediction score was included in multivariant analyses as a BMD surrogate. . As calculated hip fracture risk score was significantly associated with both BMD (regression line = 0.79 to 0.0478 log predicted fracture; P < .001; r = 0.43) and breast cancer incidence (P = .03), this variable was incorporated into regression analyses to adjust for BMD difference between users and nonusers of bisphopshonate. After 7.8 mean years of follow-up (standard deviation, 1.7), invasive breast cancer incidence was lower in bisphosphonate users (hazard ratio [HR], 0.68; 95% CI, 0.52 to 0.88; P < .01) as was incidence of estrogen receptor (ER)-positive invasive cancers (HR, 0.70; 95% CI, 0.52 to 0.94, P = .02). A similar but not significant trend was seen for ER-negative invasive cancers. The incidence of ductal carcinoma in situ was higher in bisphosphonate users (HR, 1.58; 95% CI, 1.08 to 2.31; P = .02). CONCLUSION Oral bisphosphonate use was associated with significantly lower invasive breast cancer incidence, suggesting bisphosphonates may have inhibiting effects on breast cancer.
אין נתונים מספיקים באשר ליחסי הגומלין ביו טיפול פומי ( דרך הפה) לסיכון לסרטן השד.
הירחון לאונקולוגיה קלינית, נדרש לנושא זה במהדורתו האלקטרונית האחרונה.
הקשר בין מתן פומי של ביפוספונטים לסרטן שד פולשני נבחן בקרב נשים בתקופת הבלות שהיו בסקר לבחינת בריאות האשה.
מקרב 154768 נשים, 2816 טופלו בביפוספונטים.
90% קבל אלנדרונט ו - 10% אטידרונט.
לאחר 7.8 שנות מעקב בממוצע, נמצא שנשים שטופלו בביפוספונטים, שיעור הארעות סרטן שד פולשני בהן פחת ב - 32%.
הממצאים מתאימים להאטה בהתקדמות סרטן השד גם בנשים בהן כבר החל הטיפול והיו עם ממצאים ראשוניים לסרטן השד.
עם זאת, נמצאה במטופלות בביפוספונטים עליה בשיעור ductal carcinoma in situ (DCIS.
חשיבות ממצא נילוה זה לא ברורה כל צרכה.
עם זאת מציינים החוקרים שסרטן שד הנמצא ב -DUCT אינו מתפתח לסרטן שד פולשני .
ממצאים דומים ביחס לסרטן פולשני וגם ביחס ל- ductal carcinoma in situ (DCIS, נמצאו בטיפול באויסטה וטמוקסיפן.
כדאי לציין שתוצאות אילו דומות לשני מחקרים אחרים שפורסמו באותו נושא במהלך השנה האחרונה.
We compared a published hip fracture prediction model, which did not incorporate bone mineral density (BMD), with total hip BMD in 10,418 WHI participants who had both determinations. To adjust for potential BMD difference based on bisphosphonate use, the hip fracture prediction score was included in multivariant analyses as a BMD surrogate. . As calculated hip fracture risk score was significantly associated with both BMD (regression line = 0.79 to 0.0478 log predicted fracture; P < .001; r = 0.43) and breast cancer incidence (P = .03), this variable was incorporated into regression analyses to adjust for BMD difference between users and nonusers of bisphopshonate. After 7.8 mean years of follow-up (standard deviation, 1.7), invasive breast cancer incidence was lower in bisphosphonate users (hazard ratio [HR], 0.68; 95% CI, 0.52 to 0.88; P < .01) as was incidence of estrogen receptor (ER)-positive invasive cancers (HR, 0.70; 95% CI, 0.52 to 0.94, P = .02). A similar but not significant trend was seen for ER-negative invasive cancers. The incidence of ductal carcinoma in situ was higher in bisphosphonate users (HR, 1.58; 95% CI, 1.08 to 2.31; P = .02). CONCLUSION Oral bisphosphonate use was associated with significantly lower invasive breast cancer incidence, suggesting bisphosphonates may have inhibiting effects on breast cancer.
