פורומים חדשים
כלים שימושיים
מה הוא משך הטיפול הרצוי בדלקת אוזן תיכונה בילדים?
מסתבר, שלמרות שזוהי אחת המחלות השכיחות ביותר - הרי שעדיין אין אחידות דעים והסכמה על משך הטיפול האופטימאלי.
מניתוח ממצאי הספרות הרפואית עולה שטיפול קצר מועד של אנטיביוטיקה לדלקת האוזן התיכונה בילדים, עלול לגרום לשיעור מעט מוגבר של כשלונות מול טיפול ארוך טווח.
אם אנטיביוטיקה ניתנת לפחות משבעה ימים, קיים סיכוי של אחת מחמש (20% ) של כשלון הטיפול במהלך החודש הסמוך.
לעומת זאת אם הטיפול האנטיביוטי ניתן לשבעה ימים או יותר סיכוי הכשלון הוא אחת לשש ( 16% ).
עם זאת, לא נמצאו הבדלים בין שתי קבוצות הטיפול באשר לסיכון לכשלון הטיפולי מבחינת סמנים ותסמינים, הישנות או זיהום נוסף במהלך חודש המעקב שלאחר הטיפול.
ההבדל המהותי היחידי בין שני משטרי הטיפול הוא פערי המחיר שנטו משמעותית לכיוון משך הטיפול הקצר.
התקציר המובא הוא עדכון ההמלצות שצוינו בשנת 2000 ואשר נוספו להן בינתיים 22 עבודות מחקר נוספות שהתפרסמו לאחר 1988 ואשר כללו 49 עבודות השואתיות אקראיות בין משטרי הטיפול השונים.
הנתונים מכלל הפרסומים כוללים 12045 ילדים בגילאים שבין 1 חודש ל - 18 שנים.
למרות תוספת הילדים והרחבת היריעה מסתבר שהמסקנות ביסודן לא השתנו.
הגישה המועדפת היא המתנה עם תחילת הטיפול האנטיביוטי, ומעקב אחת מהלך המחלה.
אין הדברים אמורים בילדים מתחת לגיל 6 חודשים, אלא בילדים מבוגרים יותר אשר אינם סובלים קשות ואינם מראים סמנים חמורים של סבוכים.
לחלופין, אם הרופא מחליט שיש צורך בטיפול אנטיביוטי, הרי שמשכו של הטיפול נתון לשקולו בלבד, כאשר עליו לשקול האם יש יתרון בטיפול הממושך במקרה הנידון או שניתן להסתפק בטיפול הקצר למול הפער המזערי בשיעורי הכשלון.
מהיות דלקת האוזן התיכונה מחלה כה נפוצה, הרי בארצות הברית בלבד, ההוצאה הלאומית לטיפול אנטיביוטי במחלה היא 5 מיליארד דולר, כך שהחיסכון הכספי בין טיפול קצר לממושך עשוי להיות מהותי מצד אחד, וכן לצמצם התפתחות זנים עמידי טיפול מצד שני, וכל זאת כאשר המחלה עשויה, במקרים רבים, לעבור החלמה ספונטנית ללא תלות במשך הטיפול האנטיביוטי.
מסתבר, שלמרות שזוהי אחת המחלות השכיחות ביותר - הרי שעדיין אין אחידות דעים והסכמה על משך הטיפול האופטימאלי.
מניתוח ממצאי הספרות הרפואית עולה שטיפול קצר מועד של אנטיביוטיקה לדלקת האוזן התיכונה בילדים, עלול לגרום לשיעור מעט מוגבר של כשלונות מול טיפול ארוך טווח.
אם אנטיביוטיקה ניתנת לפחות משבעה ימים, קיים סיכוי של אחת מחמש (20% ) של כשלון הטיפול במהלך החודש הסמוך.
לעומת זאת אם הטיפול האנטיביוטי ניתן לשבעה ימים או יותר סיכוי הכשלון הוא אחת לשש ( 16% ).
עם זאת, לא נמצאו הבדלים בין שתי קבוצות הטיפול באשר לסיכון לכשלון הטיפולי מבחינת סמנים ותסמינים, הישנות או זיהום נוסף במהלך חודש המעקב שלאחר הטיפול.
ההבדל המהותי היחידי בין שני משטרי הטיפול הוא פערי המחיר שנטו משמעותית לכיוון משך הטיפול הקצר.
התקציר המובא הוא עדכון ההמלצות שצוינו בשנת 2000 ואשר נוספו להן בינתיים 22 עבודות מחקר נוספות שהתפרסמו לאחר 1988 ואשר כללו 49 עבודות השואתיות אקראיות בין משטרי הטיפול השונים.
הנתונים מכלל הפרסומים כוללים 12045 ילדים בגילאים שבין 1 חודש ל - 18 שנים.
למרות תוספת הילדים והרחבת היריעה מסתבר שהמסקנות ביסודן לא השתנו.
הגישה המועדפת היא המתנה עם תחילת הטיפול האנטיביוטי, ומעקב אחת מהלך המחלה.
אין הדברים אמורים בילדים מתחת לגיל 6 חודשים, אלא בילדים מבוגרים יותר אשר אינם סובלים קשות ואינם מראים סמנים חמורים של סבוכים.
לחלופין, אם הרופא מחליט שיש צורך בטיפול אנטיביוטי, הרי שמשכו של הטיפול נתון לשקולו בלבד, כאשר עליו לשקול האם יש יתרון בטיפול הממושך במקרה הנידון או שניתן להסתפק בטיפול הקצר למול הפער המזערי בשיעורי הכשלון.
מהיות דלקת האוזן התיכונה מחלה כה נפוצה, הרי בארצות הברית בלבד, ההוצאה הלאומית לטיפול אנטיביוטי במחלה היא 5 מיליארד דולר, כך שהחיסכון הכספי בין טיפול קצר לממושך עשוי להיות מהותי מצד אחד, וכן לצמצם התפתחות זנים עמידי טיפול מצד שני, וכל זאת כאשר המחלה עשויה, במקרים רבים, לעבור החלמה ספונטנית ללא תלות במשך הטיפול האנטיביוטי.
