פורומים חדשים
כלים שימושיים
בבואנו לבחון סיבות גנטיות למחלות, אנו בוחנים, לא אחת, במה נבדל הקוד הגנטי של אנשים חולים, מהקוד הגנטי של האנשים הבריאים.
חוקרים מאוניברסטית גונס הופקינס - בלטימור, ארה"ב בחנו השפעת שינויים כימיים על ה - DNA ואשר הובילו אותם לזיהוי גורמים העלולים לגרום או להצביע על פוטנציאל להשמנה.
הגישה של החוקרים היתה בחינת מנגנונים אפיגנטיים - קרי מנגנונים נוספים לתורשת הגנטית המקובלת, כפי שמנוסחת בבהירות בויקיפדיה:
"אפיגנטיקה בביולוגיה היא שינוי הפנוטיפ (התכונות הגנטיות הפעילות בתא) שנעשה על ידי משובים מהסביבה ומהעולם (כמו למשל דיאטה או לחץ בחיים), כך שלא מתרחש כל שינוי גנטי ב-DNA. לכאורה שינויים מהותיים אלו יכולים היו להיחשב כשינויים גנטיים, אך מנגנון האפיגנטיקה פועל סביב ה-DNA מבלי לשנות גנים כלל, אלא רק מעצב את הביטוי של גנים מסוימים, מחליש ומחזק אחרים וכו'.
המונח מתאר סוגים שונים של שינויים בתא שהמשותף להם שאינם נובעים משינוי בקוד הגנטי ובכל זאת עוברים בתורשה בצורה מסוימת. לעתים מדובר בשינויים במערכות הקשורות בקוד הגנטי, ולכן משפיעים על הביטוי של הגנים. השינויים יכולים להגיע ממקורם הזוויגי או מהשפעות סביבתיות"
הגישה שבחרו חוקרי גונס הופקינס היא אחת מהמקובלות ביותר במחקר האפיגנטי - בחינת השפעת הקבוצות המתיליות על התנהגות ה - DNA .
הוספת הקבוצה המתילית ל DNA ( מתילציה) מאפשרת יצירת מעין טביעת אצבעות אפיגנטית של כל פרט, אשר נשארת יציבה במהלך הזמן, ויכולה להיות קשורה בתכונות מסוימות כולל סיכון למחלות מורכבות כמו סרטן או מחלות אחרות.
החוקרים בחנו במסגרת מחקר גנטי כללי 4.5 מליון אתרי DNA של 74 קשישים מאיסלנד, בשתי תקופות שהמרחק בינהן היה 11 שנה.
חלק ממשתפי המחקר הגנטי היו שמנים, וחלקם היו ללא השמנה.
במהלך המחקר איתרו החוקרים איתרו 13 שינויים חדשים שאפינו שינויים במשקל הגוף ונמצאו בשמנים אך לא נמצאו בבעלי המשקל התקין.
4 מהשינויים שנתגלו היו הן בתחילת המחקר והן 11 שנים מאוחר יותר.
השינויים היו מפוזרים "במרחבי" הגנום, כאשר חלק משינויים אילו "נחשדו" כבר בעבר כקשורים להשמנה, אך עד כה הנושא לא הוכח.
שינויים אחרים שנמצאו בבני האדם, נצפו בצורה דומה בתולעים המחפשות מזון בעת רעב.
האימות הבסיסי בין השינויים הגנטיים, להשמנה, התקבל מתוך בחינת אינדקס מסת הגוף (BMI )של המשתתפים בתחילת המחקר ובשלביו המאוחרים יותר.
אישוש ממצאים אילו והעובדה שהשינויים האפיגנטיים כמוהם כטביעת אצבע, עשויים לפתוח צוהר לאיתור ילדים בסיכון להשמנה עוד בטרם ישמינו, ואולי אף להרחיב את יריעת החיפוש לאיתור פרטים בסיכון למחלות אחרות שאינן גנטיות מנדליות קלסיות כגון אוטיזם, סוכרת, הפרעות ביפולריות, אסתמה וכו.
חוקרים מאוניברסטית גונס הופקינס - בלטימור, ארה"ב בחנו השפעת שינויים כימיים על ה - DNA ואשר הובילו אותם לזיהוי גורמים העלולים לגרום או להצביע על פוטנציאל להשמנה.
הגישה של החוקרים היתה בחינת מנגנונים אפיגנטיים - קרי מנגנונים נוספים לתורשת הגנטית המקובלת, כפי שמנוסחת בבהירות בויקיפדיה:
"אפיגנטיקה בביולוגיה היא שינוי הפנוטיפ (התכונות הגנטיות הפעילות בתא) שנעשה על ידי משובים מהסביבה ומהעולם (כמו למשל דיאטה או לחץ בחיים), כך שלא מתרחש כל שינוי גנטי ב-DNA. לכאורה שינויים מהותיים אלו יכולים היו להיחשב כשינויים גנטיים, אך מנגנון האפיגנטיקה פועל סביב ה-DNA מבלי לשנות גנים כלל, אלא רק מעצב את הביטוי של גנים מסוימים, מחליש ומחזק אחרים וכו'.
המונח מתאר סוגים שונים של שינויים בתא שהמשותף להם שאינם נובעים משינוי בקוד הגנטי ובכל זאת עוברים בתורשה בצורה מסוימת. לעתים מדובר בשינויים במערכות הקשורות בקוד הגנטי, ולכן משפיעים על הביטוי של הגנים. השינויים יכולים להגיע ממקורם הזוויגי או מהשפעות סביבתיות"
הגישה שבחרו חוקרי גונס הופקינס היא אחת מהמקובלות ביותר במחקר האפיגנטי - בחינת השפעת הקבוצות המתיליות על התנהגות ה - DNA .
הוספת הקבוצה המתילית ל DNA ( מתילציה) מאפשרת יצירת מעין טביעת אצבעות אפיגנטית של כל פרט, אשר נשארת יציבה במהלך הזמן, ויכולה להיות קשורה בתכונות מסוימות כולל סיכון למחלות מורכבות כמו סרטן או מחלות אחרות.
החוקרים בחנו במסגרת מחקר גנטי כללי 4.5 מליון אתרי DNA של 74 קשישים מאיסלנד, בשתי תקופות שהמרחק בינהן היה 11 שנה.
חלק ממשתפי המחקר הגנטי היו שמנים, וחלקם היו ללא השמנה.
במהלך המחקר איתרו החוקרים איתרו 13 שינויים חדשים שאפינו שינויים במשקל הגוף ונמצאו בשמנים אך לא נמצאו בבעלי המשקל התקין.
4 מהשינויים שנתגלו היו הן בתחילת המחקר והן 11 שנים מאוחר יותר.
השינויים היו מפוזרים "במרחבי" הגנום, כאשר חלק משינויים אילו "נחשדו" כבר בעבר כקשורים להשמנה, אך עד כה הנושא לא הוכח.
שינויים אחרים שנמצאו בבני האדם, נצפו בצורה דומה בתולעים המחפשות מזון בעת רעב.
האימות הבסיסי בין השינויים הגנטיים, להשמנה, התקבל מתוך בחינת אינדקס מסת הגוף (BMI )של המשתתפים בתחילת המחקר ובשלביו המאוחרים יותר.
אישוש ממצאים אילו והעובדה שהשינויים האפיגנטיים כמוהם כטביעת אצבע, עשויים לפתוח צוהר לאיתור ילדים בסיכון להשמנה עוד בטרם ישמינו, ואולי אף להרחיב את יריעת החיפוש לאיתור פרטים בסיכון למחלות אחרות שאינן גנטיות מנדליות קלסיות כגון אוטיזם, סוכרת, הפרעות ביפולריות, אסתמה וכו.
