חדשות בריאות ורפואה

מחקר חדש מצביע על כך שמחלת הכרסת - צליאק - עלולה להתפתח בכל גיל, וגם במקרים בהם התבחינים למחלה היו שליליים בעבר.

מסתבר, שבמהלך 30 השנה האחרונות, חלה עליה של פי 5 השכיחות המחלה, כאשר חלק לא מבוטל מהמקרים מופיע דוקא בקשישים.

ממצאים אילו מתפרסמים במהדורה האלקטרונית של ANNALS OF MEDICINE.

תסמיני המחלה הנגרמים ע"י הגלוטן הנמצא בדגניים הם כאבי בטן, עויתות של הבטן, עצירות או שלשול, נפיחות בטנית, בחילה ועוד.

בחינת סמני המחלה בשנים 1974 ו 1989 בקרב 3511 מבוגרים הראו עליה כפולה של מספר החולים בין שתי התקופות.

אם בשנת 1979 שכיחות חיובית של סמנים המחלה בדם היתה של מקרה אחד לכל 501 בדיקות, הרי שבשנת 1989 השיעור היה 1 ל - 219 נבדקים.

העמותה האמריקאית למחלת הצליאק גורסת ששכיחות המחלה היא 1 ל- 133 אנשים באוכלוסיה.

העובדה שיש עליה בגיל המבוגר בשכיחות המחלה נמצאת בסתירה להנחה הרווחת שעמידות או סבילות לגלוטן מתפתחות בילדות ונותרות בעינן.

מסתבר שגם אחרי 60 שנות עמידות לגלוטן עלול לחלול שינוי שיביא להתפרצות המחלה.

כלומר, בכל תסמין העלול לעורר חשד לצליאק, יש לחזור ולבדוק את הסמנים הביוכימיים בדם ללא קשר להיותם תקינים בעבר.

הסיבה לאובדן הסבילות או העמידות לגלוטן בגיל המבוגר אינה מובנת והיא יכולה להיות תוצאה של שינויים בהרגלי אכילה או שינויים סביבתיים שטיבם טרם הוברר.