פורומים חדשים
כלים שימושיים
טיפול יומי באספירין משך חמש שנים ומעלה, מפחית מהסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס.
יש עדויות תומכות נוספות שאספירין עשוי לצמצם את הסיכון לסוגי סרטן נוספים, ובמיוחד במערכת דרכי העיכול, אם כי הוכחות לכך בבני אדם - מוגבלות.
בניסוי שנערך בטיפול באספירין למניעת מחלות קרדיו-וסקולריות, נבחנה השפעת האספירין על שיעור התמותה מסוגי סרטן שונים בהשואה בין מטופלים לקבוצת בקרה.
נבחנו כלל הפרסומים שבהם ניטל האספירין 4 שנים ויותר על בסיס יומי מבחינת ההשפעה על שיעורי התמותה מסרטן.
במחקרים שעמדו בקריטריונים להכללות בסקר נמצאו ב- 8 מחקרים 25570 חולים מהם נפטרו מסרטן 674 איש.
שיעור צמצום הסיכון היה 21% כאשר לאחר חמש שנות טיפול ההפחתה בסיכון היתה של 34%.
ההשפעה על סרטן בדרכי העיכול היתה בולטת יותר - צמצום הסיכון ב - 54%.
לאחר 20 שנות מעקב שיעור התמותה והסיכון לסרטן נשארו נמוכים יותר בקבוצת מטופלי האספירין מאשר בבקרה - צמצום של 20%, לסוגי סרטן שונים ו - 35% לסרטן דרכי העיכול.
למשך הטיפול היה השפעה על צמצום הסיכון.
לאחר 7.5 שנות טיפול באספירין, הצמצום בגדולים סולידים היה בשיעור של 31% ובדרכי העיכול -59%.
תקופת החביון מתחילת הטיפול ועד להשגת האפקט המצמצם היתה 5 שנים לסרטן הושט, לבלב, מוח וסרטן הריאה.
התקופה היתה ארוכה יותר מחמש שנים ביחס לקיבה, מעי גס, וסרטן הערמונית.
ההשפעה בסרטן הריאה והושט ניכרה בעיקר בסוגי האדנו-קרצינומה 31% גם לאחר 20 שנה, כאשר לא היתה השפעה עודפת להעלאת מינון האספירין מעל 75 מ"ג.
לא נמצא קשר בין רמת האספירין המטיבה ועישון, ומין אך נמצא קשר לגיל.
עם העליה בגיל חלה עליה בצמצום הסיכון שהגיע ל - 7.08% בגיל 65 ומעלה.
המסקנה המתבקשת שטיפול ארוך טווח באספירין הוא בעל חשיבות קלינית מהמעלה העליונה, בצמצום הסיכון לסוגי סרטן מסוימים, ובמיוחד במערכת העיכול כמו גם במערכות אחרות.
השיפור מותנה בטיפול ארוך טווח של חמש שנים ויותר במינון מ- 75 מ"ג ומעלה.
יש עדויות תומכות נוספות שאספירין עשוי לצמצם את הסיכון לסוגי סרטן נוספים, ובמיוחד במערכת דרכי העיכול, אם כי הוכחות לכך בבני אדם - מוגבלות.
בניסוי שנערך בטיפול באספירין למניעת מחלות קרדיו-וסקולריות, נבחנה השפעת האספירין על שיעור התמותה מסוגי סרטן שונים בהשואה בין מטופלים לקבוצת בקרה.
נבחנו כלל הפרסומים שבהם ניטל האספירין 4 שנים ויותר על בסיס יומי מבחינת ההשפעה על שיעורי התמותה מסרטן.
במחקרים שעמדו בקריטריונים להכללות בסקר נמצאו ב- 8 מחקרים 25570 חולים מהם נפטרו מסרטן 674 איש.
שיעור צמצום הסיכון היה 21% כאשר לאחר חמש שנות טיפול ההפחתה בסיכון היתה של 34%.
ההשפעה על סרטן בדרכי העיכול היתה בולטת יותר - צמצום הסיכון ב - 54%.
לאחר 20 שנות מעקב שיעור התמותה והסיכון לסרטן נשארו נמוכים יותר בקבוצת מטופלי האספירין מאשר בבקרה - צמצום של 20%, לסוגי סרטן שונים ו - 35% לסרטן דרכי העיכול.
למשך הטיפול היה השפעה על צמצום הסיכון.
לאחר 7.5 שנות טיפול באספירין, הצמצום בגדולים סולידים היה בשיעור של 31% ובדרכי העיכול -59%.
תקופת החביון מתחילת הטיפול ועד להשגת האפקט המצמצם היתה 5 שנים לסרטן הושט, לבלב, מוח וסרטן הריאה.
התקופה היתה ארוכה יותר מחמש שנים ביחס לקיבה, מעי גס, וסרטן הערמונית.
ההשפעה בסרטן הריאה והושט ניכרה בעיקר בסוגי האדנו-קרצינומה 31% גם לאחר 20 שנה, כאשר לא היתה השפעה עודפת להעלאת מינון האספירין מעל 75 מ"ג.
לא נמצא קשר בין רמת האספירין המטיבה ועישון, ומין אך נמצא קשר לגיל.
עם העליה בגיל חלה עליה בצמצום הסיכון שהגיע ל - 7.08% בגיל 65 ומעלה.
המסקנה המתבקשת שטיפול ארוך טווח באספירין הוא בעל חשיבות קלינית מהמעלה העליונה, בצמצום הסיכון לסוגי סרטן מסוימים, ובמיוחד במערכת העיכול כמו גם במערכות אחרות.
השיפור מותנה בטיפול ארוך טווח של חמש שנים ויותר במינון מ- 75 מ"ג ומעלה.
