פורומים חדשים
כלים שימושיים
האם רופא כונן שניתח כל הלילה, יכול לשוב ולנתח חולים מוזמנים לניתוח בהמשך לליל הנדודים שעבר?
האם רופא בכיר שניתח בלילה חייב לידע את החולה על מיעוט השינה טרם הניתוח שהאחרון עומד לעבור?
האם יש חובה על בית החולים למנוע מרופא שאמור לבצע ניתוחי חולים מוזמנים לבצע כוננות לילה קודם לכן?
ואם התשובה לכל השאלות הללו חיובית, מה ההשלכות התפעוליות הנגזרות מכך?
שאלות מענינות אילו מתחומי האתיקה מועלות בגליונו האחרון של עיתון היוקרה NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE לשנת 2010.
בעוד שלגבי רופאים מתמחים, בעקבות פרשיות מביכות בעבר הלא רחוק, נאסרה עבודה רציפה ללא מנוחה בת שמונה שעות לפחות בין משמרת למשמרת, הרי כלפי הרופאי המומחים אין כל תקנות והוראות עבודה, כאשר ברור לכל, שעבודה רצופה כמוה ( משלב מסוים) סכנה כמו שתית אלכוהול עקב, קהות חושים, וירידה בתפקוד הפסיכומוטורי.
למעשה אין להגביל את השאלה רק לביצוע כוננות פעילה אלא לכל שלב שבו יש המנעות משינה מכל סיבה שהיא, שכן טעויות עקב עייפות אינן מותנות בגורם העייפות, אם כי תוצאתן זהה, ובמיוחד כאשר מדובר בסכנות כמו גרימת דימומים, נזק לאברים וכיו"ב.
חוסר האחריות בביצוע ניתוח אלקטיבי ע"י רופא חסר שינה אינו חד צדדי.
יש כאן למעשה כשל מערכתי שלם.
פעמים רבות החולה שבא לניתוח הפרטי עשה את כל ההכנות הנפשיות, החברתיות, עבודה, משפחה והתארגן לניתוח שדחיתו עלולה לשבש נושאים רבים משגרת חייו ולכן לא אחת, לא ימנע החולה מהנתח ע"י הרופא שלא ישן/עייף.
הרופא מצידו עלול להפסיד הכנסה, או אבדן חולים למתחרים וכיו"ב - גורמים שביסודם חומריים בלבד!
מחלקות האשפוז ובמיוחד הפרטיות אף הן כמו הרופא מאבדות הכנסה מצד אחד ואינן ערוכות למלא את החלל שנוצר, ולכן גם מצידן בא הלחץ לנתח.
המוסד עצמו דינו אותו הדבר, מה עוד שהוא נמצא בין הפשיט לסדן- אובדן הכנסה מצד אחד ולחץ מצד המבטחים המשלמים על תפוסת חדרי ניתוח קבועה שאי עמידה בה מפחיתה מההכנסה למוסד.
יש כאן איפוא רשת סבוכה של מאויים לביצוע ניתוח הבחירה הפרטי, כאשר המבצע הישיר בהחלט עלול להיות בלתי כשיר לכך ברגע נתון.
למעשה אין הדבר אמור רק לגבי המנתח אלא לא פחות מכך הוא גם המרדים ( למעשה אנשי צוות אחרים רעננים ולאחר שינה - קל יותר בד"כ לאתר).
מסקר בין חולים מסתבר שלמרות הסתייגויות החולים מביטול ניתוחים 80% עדיין מעונינים שהרופא המנתח והמרדים יהיו בכשירות.
מחברי המאמר גורסים שכהתחלה יש לבצע לפחות שני מהלכים:
רופא שעבד 22 שעות טרם ניתוח בחירה, לא יוכל לנתח ניתוחים מוזמנים.
אם רופא כזה בכל זאת מנתח- העובדה חייבת להנתן למנותח על מנת שיוכל לתת הסכמה מדעת ומודעת למצב שאליו נקלע ואשר מוכן להיות חלק ממנו.
יש לציין שאחריות הרופא במקרים הנידונים חלה גם כאשר הוא סובל מבעיות של עייפות ולאו דוקא עקב עבודה חסרת שינה.
האם רופא בכיר שניתח בלילה חייב לידע את החולה על מיעוט השינה טרם הניתוח שהאחרון עומד לעבור?
האם יש חובה על בית החולים למנוע מרופא שאמור לבצע ניתוחי חולים מוזמנים לבצע כוננות לילה קודם לכן?
ואם התשובה לכל השאלות הללו חיובית, מה ההשלכות התפעוליות הנגזרות מכך?
שאלות מענינות אילו מתחומי האתיקה מועלות בגליונו האחרון של עיתון היוקרה NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE לשנת 2010.
בעוד שלגבי רופאים מתמחים, בעקבות פרשיות מביכות בעבר הלא רחוק, נאסרה עבודה רציפה ללא מנוחה בת שמונה שעות לפחות בין משמרת למשמרת, הרי כלפי הרופאי המומחים אין כל תקנות והוראות עבודה, כאשר ברור לכל, שעבודה רצופה כמוה ( משלב מסוים) סכנה כמו שתית אלכוהול עקב, קהות חושים, וירידה בתפקוד הפסיכומוטורי.
למעשה אין להגביל את השאלה רק לביצוע כוננות פעילה אלא לכל שלב שבו יש המנעות משינה מכל סיבה שהיא, שכן טעויות עקב עייפות אינן מותנות בגורם העייפות, אם כי תוצאתן זהה, ובמיוחד כאשר מדובר בסכנות כמו גרימת דימומים, נזק לאברים וכיו"ב.
חוסר האחריות בביצוע ניתוח אלקטיבי ע"י רופא חסר שינה אינו חד צדדי.
יש כאן למעשה כשל מערכתי שלם.
פעמים רבות החולה שבא לניתוח הפרטי עשה את כל ההכנות הנפשיות, החברתיות, עבודה, משפחה והתארגן לניתוח שדחיתו עלולה לשבש נושאים רבים משגרת חייו ולכן לא אחת, לא ימנע החולה מהנתח ע"י הרופא שלא ישן/עייף.
הרופא מצידו עלול להפסיד הכנסה, או אבדן חולים למתחרים וכיו"ב - גורמים שביסודם חומריים בלבד!
מחלקות האשפוז ובמיוחד הפרטיות אף הן כמו הרופא מאבדות הכנסה מצד אחד ואינן ערוכות למלא את החלל שנוצר, ולכן גם מצידן בא הלחץ לנתח.
המוסד עצמו דינו אותו הדבר, מה עוד שהוא נמצא בין הפשיט לסדן- אובדן הכנסה מצד אחד ולחץ מצד המבטחים המשלמים על תפוסת חדרי ניתוח קבועה שאי עמידה בה מפחיתה מההכנסה למוסד.
יש כאן איפוא רשת סבוכה של מאויים לביצוע ניתוח הבחירה הפרטי, כאשר המבצע הישיר בהחלט עלול להיות בלתי כשיר לכך ברגע נתון.
למעשה אין הדבר אמור רק לגבי המנתח אלא לא פחות מכך הוא גם המרדים ( למעשה אנשי צוות אחרים רעננים ולאחר שינה - קל יותר בד"כ לאתר).
מסקר בין חולים מסתבר שלמרות הסתייגויות החולים מביטול ניתוחים 80% עדיין מעונינים שהרופא המנתח והמרדים יהיו בכשירות.
מחברי המאמר גורסים שכהתחלה יש לבצע לפחות שני מהלכים:
רופא שעבד 22 שעות טרם ניתוח בחירה, לא יוכל לנתח ניתוחים מוזמנים.
אם רופא כזה בכל זאת מנתח- העובדה חייבת להנתן למנותח על מנת שיוכל לתת הסכמה מדעת ומודעת למצב שאליו נקלע ואשר מוכן להיות חלק ממנו.
יש לציין שאחריות הרופא במקרים הנידונים חלה גם כאשר הוא סובל מבעיות של עייפות ולאו דוקא עקב עבודה חסרת שינה.
