הוספת תגובה פורום חדשות - ראש הפורום

נשואים באושר ואהבה

פרופ. ראובן שטינהרץ(24.11.2011)
האם המדע יכול להוכיח שהאהבה "נצחית"?

מחקר חדש מאוניברסיטת סטוני ברוקס גורס שיש דברים בגו.

חוקרים מהמחלקה לפסיכולגיה השוו ממצאים נוירולוגים בין זוגות שזה עתה התאהבו לבין זוגות נשואים החיים באהבה שנים רבות.

על פי ממצאיהם, אזורי המוח הקשורים לתגמול, הנעה ומשיכה הראו פעילות דומה בשני המצבים הנידונים

להוכחת הדמיון, השתמשו החוקרים בתהודה מגנטית פונקציונאלית - FMRI.

הם בצעו מבחני הדמיה ב - 10 נשים ו - גברים שטענו שיש להם עדיין רגשות עמוקים כלפי בני זוגם, גם לאחר תקופה ממוצעת של 21 שנות נשואים.

לכל אחד מהמשתתפים הראו במהלך ההדמיה תמונות של בני הזוג, תמונות של אנשים מקורבים, וכאלו שאינם מוכרים.

פעילות המוח נבחנה בעת הצפיה בתמונות.

פעילות מוחית זו הושוותה כלפי הפעילות המוחית שנבחנה בעבר בזוגות שזה לא מכבר התאהבו "בטרוף".

קוי דמיון רבים נצפו בהדמיה בין קבוצת הנשואים - האוהבים לבין קבוצת המתאהבים החדשים, כאשר הם נחשפו לתמונוות בני הזוג שלהם, למול הפעילות המוחית השונה שנצפתה בחשיפה לדמויות בלתי מוכרות.

הדמיון נמצא באזורי המוח שנזכרו לעיל הקשורים במוטיבציה ובתגמול והידועים כמועשרים בדופאמין.

ממצאי ההדמיה מרמזים על אפשרות קיות מנגנונים (ביוכימיים?) הגורמים לזוגות הנשואים זמן רב לשמר אהבתם.

לא כל המרכיבים הקשורים לזוגיות וביחסים בינהם נמצאים על פי ההדמיה באותו מיקום.

בעוד שקרבה והנעה כולל שאיפה לתמורה נמצאים על פי ההדמיה באזור מסוים של המוח, הרי שקשרים ארוכי טווח נמצאו באזורי מוח אחרים, כפי שגם געגועים וכמיהה נמצאים באזור אחר.

המשותף לכולם - היותם עתירי דופאמין.

אזורים אילו מוגדרים כאזורים המלווים בתחושות של נעימות.

הדופאמין עצמו - נויטרנסמיטור - הקשור לתחושת של הנאה, שבעות רצון, סקס, מוסיקה ומאכלים טובים.