חדשות בריאות ורפואה

פעילות גופנית נמצאה יעילה כטיפול במצבים כמו פיברומיאלגיה או דיכאון.

למרות שמצבים אילו כרוכים לא אחת עם תסמונת המעי הרגיז - IBS - אין כל מחקר שהעריך השפעת פעילות גופנית על תסמיני המעי הרגיז.

הירחון האמריקאי לגסטרואנטולוגיה מביא במהדורתו המוקדמת, מחקר שבא לבחון סוגיה זו.

102 חולים חולקו אקראית לקבוצת טיפול ולקבוצת בקרה.

החולים בקבוצת הטיפול עסקו בפעילות גופנית תחת בקרת פיזותרפיסט בעוד שאנשי קבוצת הבקרה התבקשו לשמור על שגרת אורח חייהם.

המחקר בא להעריך שינויים בתסמיני המחלה, עם או בלי פעילות גופנית.

38 חולים שמתוכם כ - 74% נשים, בגיל ממוצע של 38.5 בקבוצת הטיפול השלימו את המחקר.
בקבוצת הבקרה יחס הנשים היה זהה כאשר הגיל הממוצע - 36 שנים והשלימו את המחקר 37 נשים.

נצפה הבדל משמעותי בתסמינים בין קבוצת הטיפול לבקרה.

שיעור החולים עם עליה בחומרת תסמיני המעי הרגיז היתה גבוהה משמעותית בקבוצת הבקרה.

מסקנת המחקר ברורה:

פעילות גופנית משפרת את התסמינים מצד מערכת העיכול, כאשר החולים העוסקים בפעילות הגופנית מדרדרים פחות מאילו שאינם פעילים.

פעילות גופנית צריכה להיות לכן אמצעי טיפולי של הקו הראשון בתסמונת המעי הרגיז.