פורומים חדשים
כלים שימושיים
בטאון ההסתדרות הרפואית האמריקאית מביא בגיונו מהיום מחקר שעשוי להלהיט מחדש את נושא השפעת הקרינה מהטלפונים הניידים על מוחנו.
הרקע למחקר הוא כמובן החשש מהשימוש ההולך וגובר בטלפונים ניידים באשר להשפעת הקרינה על המוח, זאת כאשר ההשפעה טיבה וחומרתה - טרם לובנו.
אחת הדרכים לבחינת פעילות והשפעה על המוח היא בדיקת מטבוליזם הגלוקוז - הסוכר המשמש לפעילותו של המוח - בעת השימוש של טלפונים סלולרים.
בין התאריכים ינואר 2009 לסיומה של אותה שנה, בוצעה במעבדה אחת בדיקת הנושא בקרב 47 אנשים בריאים מהקהילה.
במהלך שיחת טלפון - אם בשימוש באפרסת ימין ואם בצד שמאל - בוצעה בדיקת PET - positron emission tomography.
הבדיקה בוצעה בשילוב הזרקת פלוארו גלוקוז, שאפפרה מיפוי פעילות המוח בזמן אמת.
המיפו בוצע בכל מתנדב פעמים - מיפוי לכל צד של המוח על פי אזור החזקת הטלפון.
הטלפון בכל אחת מהפעמים היה פתוח אך ללא דיבור למשך 50 דקות, ופעם נוספת בוצע מיפוי כאשר הטלפון סגור.
לא נמצא הבדל במיפוי הכולל של המוח בין בשלב שהטלפון היה פתוח לבין השלב שבו היה סגור.
אולם באזור הצמדת הטלפון לראש נמצאה פעילות עירה יותר ( מבחינה סטיטיסטית) של מטבוליזם הגלוקוז בעת שהטלפון היה פתוח לעומת המתצב שבו היה כבוי.
מסתבר מהמחקר, שלמרות הפליטה האלקטרו - מגנטית המזערית של הטלפונים הסלולריים, הרי באזור המוח שהיה סמוך לאנטנה חל שפעול של תאי המוח ברמה כזו שניתן היה להבחין בה ולבדוק רמתה.
המחברים אינם יכולים לציין כיצד חלה העלאת פעילות המוח עקב הקרינה.
האם היה זה בגלל שינויים במוליכים העצביים? האם בשל שינוי בחדירות קרומי התא? או שינוי בזרימת הסידן מהתא או אליו?
המחברים אינם יכולים לציין האם לממצאים יש השפעה קלינית כל שהיא והאם השפעה זו עשויה/עלולה להיות ארוכת טווח.
הרקע למחקר הוא כמובן החשש מהשימוש ההולך וגובר בטלפונים ניידים באשר להשפעת הקרינה על המוח, זאת כאשר ההשפעה טיבה וחומרתה - טרם לובנו.
אחת הדרכים לבחינת פעילות והשפעה על המוח היא בדיקת מטבוליזם הגלוקוז - הסוכר המשמש לפעילותו של המוח - בעת השימוש של טלפונים סלולרים.
בין התאריכים ינואר 2009 לסיומה של אותה שנה, בוצעה במעבדה אחת בדיקת הנושא בקרב 47 אנשים בריאים מהקהילה.
במהלך שיחת טלפון - אם בשימוש באפרסת ימין ואם בצד שמאל - בוצעה בדיקת PET - positron emission tomography.
הבדיקה בוצעה בשילוב הזרקת פלוארו גלוקוז, שאפפרה מיפוי פעילות המוח בזמן אמת.
המיפו בוצע בכל מתנדב פעמים - מיפוי לכל צד של המוח על פי אזור החזקת הטלפון.
הטלפון בכל אחת מהפעמים היה פתוח אך ללא דיבור למשך 50 דקות, ופעם נוספת בוצע מיפוי כאשר הטלפון סגור.
לא נמצא הבדל במיפוי הכולל של המוח בין בשלב שהטלפון היה פתוח לבין השלב שבו היה סגור.
אולם באזור הצמדת הטלפון לראש נמצאה פעילות עירה יותר ( מבחינה סטיטיסטית) של מטבוליזם הגלוקוז בעת שהטלפון היה פתוח לעומת המתצב שבו היה כבוי.
מסתבר מהמחקר, שלמרות הפליטה האלקטרו - מגנטית המזערית של הטלפונים הסלולריים, הרי באזור המוח שהיה סמוך לאנטנה חל שפעול של תאי המוח ברמה כזו שניתן היה להבחין בה ולבדוק רמתה.
המחברים אינם יכולים לציין כיצד חלה העלאת פעילות המוח עקב הקרינה.
האם היה זה בגלל שינויים במוליכים העצביים? האם בשל שינוי בחדירות קרומי התא? או שינוי בזרימת הסידן מהתא או אליו?
המחברים אינם יכולים לציין האם לממצאים יש השפעה קלינית כל שהיא והאם השפעה זו עשויה/עלולה להיות ארוכת טווח.
