חדשות בריאות ורפואה

מחקרים בעבר הצביעו על קשר אפשרי בין נטילת תכשירים אנטי- דלקתיים - NSAIDS - כגון אקמול, דקסמול נורופן אדביל ודומיהם, ובעיות זיקפה.

אם יש קשר סיבתי הרי שנוצר יחס הפוך בין הצריכה לבעיות הזיקפה - צריכה גבוהה יותר גורמת לתפקוד ירוד יותר.

להערכת אספקט רפואי זה בוצע בקליפורניה מחקר בציבור גברים רחב ממוצא אתני שונה.

המחקר הפרוספקטיבי היה חלק ממחקר רחב יותר שבא לבחון גורמים המשפיעים על בריאות הגבר.

המחקר החל בשנת 2002 במסגרת שרותי הבריאות של קייזר פרמננטה, וכלל גברים בני 45 עד 69 שנים.

הערכת התפקוד המיני ובעיות הזיקפה נקבעו עפ"י שאלונים למשתתפים.

צריכת תכשירים אנטי-דלקתיים שאינם סטרואידים - NSAIDS נקבעה על סמך בקרת מרשמים ודיווחי המשתתפים.

מסך 80966 גברים במחקר, 47.4% דיווחו על צריכת התרופות על פי הקריטריונים שנקבעו.

29.3% דיווחו על דרגות חומרה שונות של בעיות זיקפה.

נמצא מיתאם גבוה בין בעיות זיקפה ונטילה קבועה של התכשרים נוגדי כאבים לבין הגיל.

בעוד שבגיל 45- 49 שנים שיעור נוטלי התרופות היה 34.5% הרי שבטווח הגילים של 60 - 69 שנים עלה האחוז ל - 54.7%.

שיעור בעיות הזיקפה עלה בגילאים הנתונים מ - 13% ל - 42% בהתאמה.

כאשר בוצעו ההתאמות הנדרשות לגיל, מוצא, בעיות בריאות כגון סוכרת, יתר לחץ דם, שומנים בדם, בעיות כלי דם או עורקים כליליים וכן אינדקס מסת הגוף ועישון, נמצא שבקרב נוטלי התרופה הסיכון לבעיות זיקפה עלה לכדי 38% בהשואה לאילו שאינם נוטלי NSAIDS.

מסקנות המחקר הן ששימוש קבוע בתכשירים נוגדי כאבים מקבוצת NSAIDS כרוך בבעיות זיקפה מעבר לצפוי על פי הגיל או מחלות משפיעות אחרות.