פורומים חדשים
כלים שימושיים
בעקבות שביתת הרופאים בארץ והטענה לשיפור או הצלת הרפואה הציבורית, מענין לקרא מחקר, המתפרסם בגליון השבוע של הארכיב לרפואה פנימית, באשר לנטית הסטודנטים ( בארה"ב) לפנות לעשיה בתחום הרפואה הפנימית או הרפואה הראשונית בשנת 2007 למול המאפינים של שנת 1990.
שני גורמי רקע הם החסר הצפוי של רופאים בתחומי הרפואה הראשונית בארה"ב מחד גיסא והדמיון המפתיע לבעיות בארץ מאידך גיסא.
החסר הצפוי בארה"ב ( כמו גם בארץ) נובע מצמצום הפונים לעיסוק ברפואה ראשונית כמקצוע לחיים.
כאן אולי המקום לציין שהזרקורים של השביתה בארץ מופנים למצוקת המתמחים שאין עורר על עבודתם המאומצת, אך נוטים לשכוח או להשכיח שההתמחות היא לפרק זמן מוגדר ושעיקרה של הרפואה אינו בבתי החולים אלא בקהילה.
צמצום הפונים לעיסוק ברפואה בקהילה, משליך ישירות ומיידית על העומס בתי החולים בכלל והמתמחים בהם בפרט וחוזר חלילה.
יש לראות, איפוא, את העיסוק ברפואה הראשונית כאבן היסוד לרפואה כולה.
המחקרים בשנת 1990 ובשנת 2007 כללו מאפינים דומים:
* בחינת נטית הלב של הסטודנטים המסיימים לימודיהם באשר לבחירת ההתמחות.
* הנסיון בעת הלימודים.
* השקפת העולם באשר למקצוע הרפואה הפנימית בהשואה להתמחויות אחרות.
* מאפיני מין ווכיו"ב.
בסקר בשנת 2007 היו יותר נשים מאשר גברים - 52% מול 37%.
החוב הכספי שהסטודנט גורר עימו לקראת תחילת התמחותו עקב למודיו עלה מ 63000 דולר בשנת 1990 למעלה ממאה אלף דולר בשנת 2007.
שיעור הסטודנטים ששקל פניה להתמחות ברפואה פנימית היה דומה כ - 24% בשני הסקרים.
הרצון לעסוק ברפואה ראשונית - רפואת המשפחה - כגורם לפניה להתמחות ברפואה פנימית נפל משמעותית מ - 57% ל - 33%.
מרבית המשיבים בסקרים סבורים שלמרות שביעות הרצון מלימודיהם במחלקות הפנימיות, הרי שנמצאה עליה בעומס העבודה ועליה בסטרס הכרוך בביצועה, יותר מאשר במקצועות אחרים.
מסקנות הסקר הן ש אומנם יותר סטודנטים רואים בשנת 2007 פוטנציאל לקריירה משמעותית ברפואה פנימית.
עם זאת, לסטודנטים המסיימים את לימודיהם יש חוב כספי נגרר גדול יותר המחייב הערכה לבחירה מקצועית "הולמת" לכיסוי החובות מלווית המחיה השוטפת.
הסטודנטים רואים ברפואה הפנימית מקום עבודה עם עומס עבודה ולחץ נפשי גבוהים ביותר מה שמביא לכך שפחות בוחרים ברפואה הפנימית כבחירה מועדפת לקריירה.
על מנת להתגבר על הבעייתיות יש לחשוב כיום על תגמול הולם לרפואה הראשונת הפנימית מלבד שיפור ההתמחות ותנאיה.
שני גורמי רקע הם החסר הצפוי של רופאים בתחומי הרפואה הראשונית בארה"ב מחד גיסא והדמיון המפתיע לבעיות בארץ מאידך גיסא.
החסר הצפוי בארה"ב ( כמו גם בארץ) נובע מצמצום הפונים לעיסוק ברפואה ראשונית כמקצוע לחיים.
כאן אולי המקום לציין שהזרקורים של השביתה בארץ מופנים למצוקת המתמחים שאין עורר על עבודתם המאומצת, אך נוטים לשכוח או להשכיח שההתמחות היא לפרק זמן מוגדר ושעיקרה של הרפואה אינו בבתי החולים אלא בקהילה.
צמצום הפונים לעיסוק ברפואה בקהילה, משליך ישירות ומיידית על העומס בתי החולים בכלל והמתמחים בהם בפרט וחוזר חלילה.
יש לראות, איפוא, את העיסוק ברפואה הראשונית כאבן היסוד לרפואה כולה.
המחקרים בשנת 1990 ובשנת 2007 כללו מאפינים דומים:
* בחינת נטית הלב של הסטודנטים המסיימים לימודיהם באשר לבחירת ההתמחות.
* הנסיון בעת הלימודים.
* השקפת העולם באשר למקצוע הרפואה הפנימית בהשואה להתמחויות אחרות.
* מאפיני מין ווכיו"ב.
בסקר בשנת 2007 היו יותר נשים מאשר גברים - 52% מול 37%.
החוב הכספי שהסטודנט גורר עימו לקראת תחילת התמחותו עקב למודיו עלה מ 63000 דולר בשנת 1990 למעלה ממאה אלף דולר בשנת 2007.
שיעור הסטודנטים ששקל פניה להתמחות ברפואה פנימית היה דומה כ - 24% בשני הסקרים.
הרצון לעסוק ברפואה ראשונית - רפואת המשפחה - כגורם לפניה להתמחות ברפואה פנימית נפל משמעותית מ - 57% ל - 33%.
מרבית המשיבים בסקרים סבורים שלמרות שביעות הרצון מלימודיהם במחלקות הפנימיות, הרי שנמצאה עליה בעומס העבודה ועליה בסטרס הכרוך בביצועה, יותר מאשר במקצועות אחרים.
מסקנות הסקר הן ש אומנם יותר סטודנטים רואים בשנת 2007 פוטנציאל לקריירה משמעותית ברפואה פנימית.
עם זאת, לסטודנטים המסיימים את לימודיהם יש חוב כספי נגרר גדול יותר המחייב הערכה לבחירה מקצועית "הולמת" לכיסוי החובות מלווית המחיה השוטפת.
הסטודנטים רואים ברפואה הפנימית מקום עבודה עם עומס עבודה ולחץ נפשי גבוהים ביותר מה שמביא לכך שפחות בוחרים ברפואה הפנימית כבחירה מועדפת לקריירה.
על מנת להתגבר על הבעייתיות יש לחשוב כיום על תגמול הולם לרפואה הראשונת הפנימית מלבד שיפור ההתמחות ותנאיה.
