פורומים חדשים
כלים שימושיים
שאיבת שומן היא הניתוח הפלסטי הנפוץ ביותר.
בארצות הברית לבד מספר הניתוחים לשאיבת שומן מגיע לכדי חצי מליון לשנה בקרוב, כאשר עלות כל ניתוח אלפי שקלים.
השאלות המתבקשות בעקבות הניסיון שהצטבר הן:
* האם השמנה עלולה לחזור לאחר שאיבת השומן?
* אם ההשמנה חוזרת, להיכן שב השומן?
מענה לשאלה ניתן במחקרם של שני רופאים מקולורדו.
המחקר מתפרסם בגליון חודש אפריל של הירחון לעניני השמנה - OBESITY.
במחקר השתתפו נשים שאינן מוגדרות כבעלות משקל יתר, אשר חפצו בשאיבת שומן.
פיזור השומן הטרום ניתוחי היה בירכיים ובבטן התחתונה.
חלק מהנשים ביצע את שאיבת השומן וחלק שלא בצע שמש כקבוצת הבקרת ( נשים אילו היו אמורות לעבור את שאיבת השומן כתום המחקר עלפי בחירתן, בעלות מופחתת)
מסתבר שכתום שנה דבר לא השתנה.
אולם, השומן שלא חזר לאתרי השאיבה - במקרה הנידון ירכיים ובטן תחתונה, עבר שינוי מיקום.
המיקום השכיח שבו הופיע השומן היה חלקי גוף עליונים כבטן עליונה במקום בטן תחתונה וחגורת הכתפיים, במקום הירכיים, כולל שרירי זרועות הידיים.
מה שלא ברור מהמחקר ותוצאותיו הוא הכיצד ניתוח כה שכיח המבוצע משנת 1974 עד כה לא עורר תהיות ומתן תשומת הלב להתפלגות המחודשת של משמני הגוף?
תרוצים יש כנראה למכביר, למרות שתוצאות אילו אינן מותנות במנתח אלא במשתנים ביולוגיים של רקמת השומן עצמה.
אחת התאוריות שמקבלת תימוכין בנסיונות בחולדות הוא שכריתת שומן במקום אחד הביאה לעלית שומן במקומות אחרים, כאילו שהגוף מנסה לשמר את כמות רקמת השומן הכוללת שלו, ע"י מספר תאי השומן הפעילים.
מול כל תא שומן שמת - מתפתח תא שומן חדש.
המיוחד בניסוי הנוכחי הוא שהופעת תאי השומן המחודשת לא היתה באזור הכחדת תאי השומן אלא באזורים אחרים, כאשר הסיבה לכך יכולה להיות תוצאתית לפעילות החריפה של שאיבת תאי השומן המחסלת תאים אילו ומוענת חידושם במקום.
ממצא נילווה מענין לניסוי הוא שאותן נשים ששמשו כבקרה, גם ביודען את השלכות שאיבת השומן, לפחות מחציתן בחר לבצע פעולה זו.
בארצות הברית לבד מספר הניתוחים לשאיבת שומן מגיע לכדי חצי מליון לשנה בקרוב, כאשר עלות כל ניתוח אלפי שקלים.
השאלות המתבקשות בעקבות הניסיון שהצטבר הן:
* האם השמנה עלולה לחזור לאחר שאיבת השומן?
* אם ההשמנה חוזרת, להיכן שב השומן?
מענה לשאלה ניתן במחקרם של שני רופאים מקולורדו.
המחקר מתפרסם בגליון חודש אפריל של הירחון לעניני השמנה - OBESITY.
במחקר השתתפו נשים שאינן מוגדרות כבעלות משקל יתר, אשר חפצו בשאיבת שומן.
פיזור השומן הטרום ניתוחי היה בירכיים ובבטן התחתונה.
חלק מהנשים ביצע את שאיבת השומן וחלק שלא בצע שמש כקבוצת הבקרת ( נשים אילו היו אמורות לעבור את שאיבת השומן כתום המחקר עלפי בחירתן, בעלות מופחתת)
מסתבר שכתום שנה דבר לא השתנה.
אולם, השומן שלא חזר לאתרי השאיבה - במקרה הנידון ירכיים ובטן תחתונה, עבר שינוי מיקום.
המיקום השכיח שבו הופיע השומן היה חלקי גוף עליונים כבטן עליונה במקום בטן תחתונה וחגורת הכתפיים, במקום הירכיים, כולל שרירי זרועות הידיים.
מה שלא ברור מהמחקר ותוצאותיו הוא הכיצד ניתוח כה שכיח המבוצע משנת 1974 עד כה לא עורר תהיות ומתן תשומת הלב להתפלגות המחודשת של משמני הגוף?
תרוצים יש כנראה למכביר, למרות שתוצאות אילו אינן מותנות במנתח אלא במשתנים ביולוגיים של רקמת השומן עצמה.
אחת התאוריות שמקבלת תימוכין בנסיונות בחולדות הוא שכריתת שומן במקום אחד הביאה לעלית שומן במקומות אחרים, כאילו שהגוף מנסה לשמר את כמות רקמת השומן הכוללת שלו, ע"י מספר תאי השומן הפעילים.
מול כל תא שומן שמת - מתפתח תא שומן חדש.
המיוחד בניסוי הנוכחי הוא שהופעת תאי השומן המחודשת לא היתה באזור הכחדת תאי השומן אלא באזורים אחרים, כאשר הסיבה לכך יכולה להיות תוצאתית לפעילות החריפה של שאיבת תאי השומן המחסלת תאים אילו ומוענת חידושם במקום.
ממצא נילווה מענין לניסוי הוא שאותן נשים ששמשו כבקרה, גם ביודען את השלכות שאיבת השומן, לפחות מחציתן בחר לבצע פעולה זו.
