פורומים חדשים
כלים שימושיים
ההמלצות למניעה ולהפחתת לחץ דם הן להמעיט בצריכת נתרן - שמקורו העיקר - המלח.
מחקר שמקורו בבלגיה והמתפרסם בגליון השבוע של ה - JAMA, מבעיר מחדש את המחלוקת על חשיבות הנתרן ביתר לחץ דם ובתחלואה קרדיו- וסקולרית.
המחקר התיחס ליחס שבין הפרשת הנתרן בשתן ליתר לחץ דם ולמחלות קרדיו-וסקולריות.
תמצית המחקר היא שקיים יחס הפוך בין הפרשת הנתרן בשתן, לסיכון לתמותה מסיבות קרדיו-וסקולריות!!
באופן כולל סבורים החוקרים שהגישה הגורפת של הפחתת נתרן מהותית בדיאטה, לרמה שאינה עולה על 1500מ"ג ליום, אינה נתמכת מממצאי המחקר.
המחקר התיחס לשתי אוכלוסיות אירופאיות עם חציון מעקב של 7.8 שנים.
בענף מחקר ראשון בחנו החוקרים את הקשר שבין שינויים בהפרשת הנתרן בשתן משך 24 שעות, ללחץ הדם, בקרב אנשים שהיו ללא בעיות קרדיו-וסקולריות ולא קבלו תרופות להפחתת לחץ הדם. סך הכל 1429 אנשים.
במקביל נבחנו 2096 אנשים לשיעור הארעות יתר לחץ דם במעקב כאשר לא היו חולים בתחילת המעקב.
על פי הפרשת הנתרן בשתן חולקו הנבדקים לשלוש קבוצות:
* הפרשת 107 מילימול - שליש תחתון
* הפרשת 168 מילימול נתרן בשתן ל 24 שעות - שליש אמצעי
* הפרשת 260 מלימול - שליש עליון
אוכלוסית הנבדקים היתה יחסית צעירה 40.9, 38.6, 38.6 בהתאמה לשלישונים של הפרשת הנתרן.
החקרים הראו:
* המוות ממחלות קרדיו-וסקולריות פחת עם העליה בהפרשת הנתרן בשתן ב -24 שעות.
נמצאו 50 מקרי מוות במפרישי הנתרן בשליש התחתון, 24 בשליש האמצעי, 10 בשליש העליון להפרשת נתרן יומית. (4.1$, 1.9%, 0.8% בהתאמה). הפרשים בעלי מובהקות סטטיסטית ניכרת.
* הסיכון למוות קרדיו-וסקולרי היה גבוה ב - 56% בשליש התחתון של מפרישי הנתרן בהשואה לאחרים.
* הפשרת נתרן בשתן לא נמצאה קשורה להארעות יתר לחץ דם.
נמצאו 187 מקרים חדשים במהלך המעקב בקבוצה עם רמות נתרן נמוכות, 190 בקבוצה האמצעית להפרשה, ו - 175 בקבוצה הגבוהה.
* עליה של 100 מילימול בהפרשת הנתרן בשתן נמצאה מלווה בעליה בלחץ הדם הסיסטולי בשיעור של 1.71 מ"מ כספית, ללא כל שינוי בלחץ הדם הדיאסטולי.
מחקר שמקורו בבלגיה והמתפרסם בגליון השבוע של ה - JAMA, מבעיר מחדש את המחלוקת על חשיבות הנתרן ביתר לחץ דם ובתחלואה קרדיו- וסקולרית.
המחקר התיחס ליחס שבין הפרשת הנתרן בשתן ליתר לחץ דם ולמחלות קרדיו-וסקולריות.
תמצית המחקר היא שקיים יחס הפוך בין הפרשת הנתרן בשתן, לסיכון לתמותה מסיבות קרדיו-וסקולריות!!
באופן כולל סבורים החוקרים שהגישה הגורפת של הפחתת נתרן מהותית בדיאטה, לרמה שאינה עולה על 1500מ"ג ליום, אינה נתמכת מממצאי המחקר.
המחקר התיחס לשתי אוכלוסיות אירופאיות עם חציון מעקב של 7.8 שנים.
בענף מחקר ראשון בחנו החוקרים את הקשר שבין שינויים בהפרשת הנתרן בשתן משך 24 שעות, ללחץ הדם, בקרב אנשים שהיו ללא בעיות קרדיו-וסקולריות ולא קבלו תרופות להפחתת לחץ הדם. סך הכל 1429 אנשים.
במקביל נבחנו 2096 אנשים לשיעור הארעות יתר לחץ דם במעקב כאשר לא היו חולים בתחילת המעקב.
על פי הפרשת הנתרן בשתן חולקו הנבדקים לשלוש קבוצות:
* הפרשת 107 מילימול - שליש תחתון
* הפרשת 168 מילימול נתרן בשתן ל 24 שעות - שליש אמצעי
* הפרשת 260 מלימול - שליש עליון
אוכלוסית הנבדקים היתה יחסית צעירה 40.9, 38.6, 38.6 בהתאמה לשלישונים של הפרשת הנתרן.
החקרים הראו:
* המוות ממחלות קרדיו-וסקולריות פחת עם העליה בהפרשת הנתרן בשתן ב -24 שעות.
נמצאו 50 מקרי מוות במפרישי הנתרן בשליש התחתון, 24 בשליש האמצעי, 10 בשליש העליון להפרשת נתרן יומית. (4.1$, 1.9%, 0.8% בהתאמה). הפרשים בעלי מובהקות סטטיסטית ניכרת.
* הסיכון למוות קרדיו-וסקולרי היה גבוה ב - 56% בשליש התחתון של מפרישי הנתרן בהשואה לאחרים.
* הפשרת נתרן בשתן לא נמצאה קשורה להארעות יתר לחץ דם.
נמצאו 187 מקרים חדשים במהלך המעקב בקבוצה עם רמות נתרן נמוכות, 190 בקבוצה האמצעית להפרשה, ו - 175 בקבוצה הגבוהה.
* עליה של 100 מילימול בהפרשת הנתרן בשתן נמצאה מלווה בעליה בלחץ הדם הסיסטולי בשיעור של 1.71 מ"מ כספית, ללא כל שינוי בלחץ הדם הדיאסטולי.