פורומים חדשים
כלים שימושיים
בטאון הרפואה הבריטי - BMJ - מביא מחקר שתכליתו הערכת היחס בין כמות הסידן בדיאטה לבין סיכוני שברים מכל סוג שהוא, ולאוסטאופורוזיס.
המחקר בוצע פרוספקטיבית בשבדיה.
שותפו במחקר 61433 נשים שנולדו בין השנים 1914 ל - 1948, כאשר המחקר עצמו החל ב - 1987.
משך המעקב אחר הנשים היה 19 שנים.
מטרתו הראשונית של המחקר - הערכת שברים מכל סוג שהוא וכן שברים בפרקי אגן הירכיים.
מטרה משנית - הפעת שינויים אוסטאופורוטיים כפי שהוכח בבדיקות צפיפות עצמות.
צריכת סידן נקבעה בצורה עיתית ע" שאלונים מובנים.
14738 נשים - 24% - סבלו משבר כל שהוא כאשר 3871 - 6% - סבלו משבר פרק הירך - כשבר ראשון.
בתת הקבוצה שנבדקה לשינויים אוסטאופורוטיים, נמצאו 1012 נשים - 20% מתת הקבוצה (5022 נשים) עם אוסטאופורוזיס.
הנשים חולקו לחמש קבוצות על פי צריכת הסידן המצטברת שלהם, כאשר הקבוצה האמצעית - היותה את נקודת ההתיחסות.
הנשים בחמישון התחתון לצריכת הסידן היו הן בסיכון מוגבר לשבר ראשון מכל סוג שהוא - עליה בסיכו בשיעור של 19%, והן לאוסטאופורוזיס - עליה בסיכון בשיעור 47%, בהשואה לחמישון האמצעי (קבוצת ההתיחסות) מבחינת הגורמים המשפיעים.
חסר ויטמין D החריף את הבעיה
מסתבר שאילו מהנשים שהיו בשני החמישונים העליונים לצריכת סידן, לא היו בעלות חסינות גבוהה יותר מפני שברים.
נהפוך הוא, נמצאה עליה מסוימת בסיכון - 19% -לשברים בנשים עם רמות סידן מוגברות בדיאטה.
מסקנת החוקרים היא שיש לעודד נשים לצרוך סידן כאשר רמת הסידן בדיאטה שלהן אינה מספקת, אך אין צורך בהגברת צריכת הסידן בנשים שמקבלות מספיק סידן בדיאטה, שכן אין בכך כדי לצמצם שברים ו/אוסטאופורוזיס.
המחקר בוצע פרוספקטיבית בשבדיה.
שותפו במחקר 61433 נשים שנולדו בין השנים 1914 ל - 1948, כאשר המחקר עצמו החל ב - 1987.
משך המעקב אחר הנשים היה 19 שנים.
מטרתו הראשונית של המחקר - הערכת שברים מכל סוג שהוא וכן שברים בפרקי אגן הירכיים.
מטרה משנית - הפעת שינויים אוסטאופורוטיים כפי שהוכח בבדיקות צפיפות עצמות.
צריכת סידן נקבעה בצורה עיתית ע" שאלונים מובנים.
14738 נשים - 24% - סבלו משבר כל שהוא כאשר 3871 - 6% - סבלו משבר פרק הירך - כשבר ראשון.
בתת הקבוצה שנבדקה לשינויים אוסטאופורוטיים, נמצאו 1012 נשים - 20% מתת הקבוצה (5022 נשים) עם אוסטאופורוזיס.
הנשים חולקו לחמש קבוצות על פי צריכת הסידן המצטברת שלהם, כאשר הקבוצה האמצעית - היותה את נקודת ההתיחסות.
הנשים בחמישון התחתון לצריכת הסידן היו הן בסיכון מוגבר לשבר ראשון מכל סוג שהוא - עליה בסיכו בשיעור של 19%, והן לאוסטאופורוזיס - עליה בסיכון בשיעור 47%, בהשואה לחמישון האמצעי (קבוצת ההתיחסות) מבחינת הגורמים המשפיעים.
חסר ויטמין D החריף את הבעיה
מסתבר שאילו מהנשים שהיו בשני החמישונים העליונים לצריכת סידן, לא היו בעלות חסינות גבוהה יותר מפני שברים.
נהפוך הוא, נמצאה עליה מסוימת בסיכון - 19% -לשברים בנשים עם רמות סידן מוגברות בדיאטה.
מסקנת החוקרים היא שיש לעודד נשים לצרוך סידן כאשר רמת הסידן בדיאטה שלהן אינה מספקת, אך אין צורך בהגברת צריכת הסידן בנשים שמקבלות מספיק סידן בדיאטה, שכן אין בכך כדי לצמצם שברים ו/אוסטאופורוזיס.
