פורומים חדשים
כלים שימושיים
קיימת עליה מתמדת בזני חידקים הגורמים זיהום בדרכי השתן, ואשר מפתחים עמידות כלפי סוגי אנטיביוטיקה שונים.
הרעיון שאולי אפשר לטפל בזיהומים אילו באמצעות חמוציות, מטבע הדברים,שהביא לבחינה של נסיון מניעת זיהומים חוזרים בדרכי השתן באמצעות הטיפול בחמוציות.
221 נשים בגיל הפוריות שסבלו מזיהומים חוזרים בדרכי השתן, שותפו במחקר כפול סמויות שבו קבלו באקראי, 12 חודשי טיפול בתכשיר רספרים trimethoprim-sulfamethoxazole =TMP-SMX 480 מ"ג ליום, או בקפסולות של חמוציות בנות 500 מ"ג כל אחת.
הנושא שעמד לבחינה היה מספר התלקחויות דלקת דרכי השתן במהלך 12 חודשי הטיפול, מספר החולות עם זיהום מוכח אחד לפחות, והתפתחות עמידות אנטיביוטית לטיפול.
לאחר 12 חודשים מספר החולות עם זיהום מוכח אחד לפחות היה גבוה במטופלות החמוציות מאשר במטופלות באנטיביוטיקה:
4 זיהומים בממוצע מול 1.8 בהתאמה.
שיעור החולות עם זיהום מוכח אחד היה אף הוא גבוה יותר במקבלות החמוציות.
חציון הזמן להופעת הזיהום הראששון היה 4 חודשים במקבלות החמוציות למול 8 חודשים במקבלות האנטיביוטיקה.
במקבלות הטיפול האנטיביוטי התפתחתה עמידות חידקי הקולי הצואתיים - גורם הזיהום השכיח - תוך חודש ימים ורק לאחר הפסקה של שלושה חודשים ירדה העמידות בעוד שמקבלות חמוציות לא הראו יציבות.
היציבות של החידקים היתה כנגד סוגי אנטיביוטיקה שונים.
מסקנת החוקרים היא שטיפול אנטיביוטי, במקרה דנן רספרים, כנגד דלקות נשנות של זיהומי דרכי השתן יעיל יותר מטיפול בחמוציות.
הרעיון שאולי אפשר לטפל בזיהומים אילו באמצעות חמוציות, מטבע הדברים,שהביא לבחינה של נסיון מניעת זיהומים חוזרים בדרכי השתן באמצעות הטיפול בחמוציות.
221 נשים בגיל הפוריות שסבלו מזיהומים חוזרים בדרכי השתן, שותפו במחקר כפול סמויות שבו קבלו באקראי, 12 חודשי טיפול בתכשיר רספרים trimethoprim-sulfamethoxazole =TMP-SMX 480 מ"ג ליום, או בקפסולות של חמוציות בנות 500 מ"ג כל אחת.
הנושא שעמד לבחינה היה מספר התלקחויות דלקת דרכי השתן במהלך 12 חודשי הטיפול, מספר החולות עם זיהום מוכח אחד לפחות, והתפתחות עמידות אנטיביוטית לטיפול.
לאחר 12 חודשים מספר החולות עם זיהום מוכח אחד לפחות היה גבוה במטופלות החמוציות מאשר במטופלות באנטיביוטיקה:
4 זיהומים בממוצע מול 1.8 בהתאמה.
שיעור החולות עם זיהום מוכח אחד היה אף הוא גבוה יותר במקבלות החמוציות.
חציון הזמן להופעת הזיהום הראששון היה 4 חודשים במקבלות החמוציות למול 8 חודשים במקבלות האנטיביוטיקה.
במקבלות הטיפול האנטיביוטי התפתחתה עמידות חידקי הקולי הצואתיים - גורם הזיהום השכיח - תוך חודש ימים ורק לאחר הפסקה של שלושה חודשים ירדה העמידות בעוד שמקבלות חמוציות לא הראו יציבות.
היציבות של החידקים היתה כנגד סוגי אנטיביוטיקה שונים.
מסקנת החוקרים היא שטיפול אנטיביוטי, במקרה דנן רספרים, כנגד דלקות נשנות של זיהומי דרכי השתן יעיל יותר מטיפול בחמוציות.
