פורומים חדשים
כלים שימושיים
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן הציג במסיבת עיתונאים בלשכתו, יחד עם נציגי ארגוני הקשישים את רפורמת הסיעוד המוצעת בישראל שעיקרה
מתן ביטוח סיעודי לכל ע"י הכללת תחום הסיעוד בסל הבריאות.
ליצמן מגדיר רפורמה זו כ "... צדק חברתי ותיקון עוול היסטורי לאוכלוסיה המתבגרת בישראל".
מהי הרפורמה ועיקריה?
עיקרי הרפורמה ומהותה מוצגים כשאלות ותשובות השופכים אור על הנושא:
1. מי הם נזקקי הסיעוד ועל מה מדובר במונח הביטוח הציבורי בתחום הסיעוד?
מדובר בקשישים שמוגבלים בתפקודם בפעולות היום-יום, וזקוקים לעזרת הזולת בפעולות כגון אכילה, הלבשה, שליטה על ההפרשות, הליכה וכדו'.
בנוסף למוגבלות התפקודית, קשיש נזקק סיעוד סובל לרוב ממחלות כרוניות.
כאשר קשיש הופך להיות סיעודי המדינה מסייעת בטיפול הרפואי והתפקודי באמצעות רשויות מטעמה (בריאות, רווחה, ביטוח לאומי וכד'), הן בהיבט של מימון והן בהיבט של אספקת השירות.
2. מה הבעיות העיקריות בגללן צריך לבצע שינוי?
• כיסוי ביטוחי מצומצם
o לא כל אוכלוסיית הקשישים נזקקי הסיעוד זכאית לקבל השתתפות מהמדינה במימון הוצאותיה.
o אלה שמקבלים סיוע במימון טיפול סיעודי-רפואי בקהילה מקבלים השתתפות מעטה מהמדינה ביחס לצרכיהם ובאיכות לא מספקת עקב חוסר רצף טיפולי ובקרה לא מספקת.
o הזכאות של הקשיש לסיוע בפעולות היום-יום באמצעות מטפל סיעודי אינה מעוגנת בחקיקה במונחים של שעות סיעוד אלא במונים כספיים, הצמודים למדד שאינו מבטא את ההתייקרויות הצפויות בשירותי הסיעוד - תוצאה עתידית לאורך השנים היא שחיקת כוח הקנייה של הגמלה והוצאה גדלה והולכת של משק הבית.
• מבנה וארגון השירותים לקוי
o האחריות למימון ולאספקת השירותים לקשישים נזקקי סיעוד מפוצלת בין מספר רב של רשויות וגורמים מטפלים. אין הגדרה ברורה של תחומי אחריות, אין רצף טיפולי, אין אחידות בקריטריונים ובפני כל רשות צריכה המשפחה להציג מחדש הוכחות לזכאות, קיימים קשיים בבקרה אחר נותני השירות ואין מידע מרוכז אשר נגיש למשפחות.
o התמריצים הקיימים כיום בפני הרשויות המטפלות (קופות חולים, ביטוח לאומי וכד') פועלים בכיוון הפוך מהרצוי. אין עידוד להשקעה במניעה, שיקום ושימור בקהילה כל עוד הדבר ניתן.
o קשישים נזקקי סיעוד מתאפיינים בדרך כלל בריבוי תחלואה כרונית ורמה גבוהה של מוגבלות. הטיפול בהם צריך להתבצע על ידי צוות רב תחומי שירוכז בידי גורם מתאם ומבקר (case manager).
• נטל כבד על משקי הבית
o המצב הנוכחי מטיל על משקי הבית נטל כלכלי ורגשי שקשה מאוד לעמוד בו לאורך זמן.
o בן המשפחה המוגדר כתומך/מטפל עיקרי נאלץ פעמים רבות לעזוב את מקום עבודתו או להפסיד ימי עבודה כדי לסייע בטיפול בקשיש. ממחקרים שבוצעו בישראל נמצא, שקריסת התומך העיקרי היא אחד הגורמים העיקריים לאשפוז ולהידרדרות של הקשיש. מדינות רבות משקיעות בתמיכה ושימור התומך העיקרי. בישראל מוערכת הפגיעה למשק בגין הפסד ימי עבודה של תומכים שכאלה בכחצי מיליארד ₪ לשנה.
3. מהן המטרות העיקריות של הרפורמה?
• קביעת גורם אחד שנושא באחריות הכוללת (accountability).
• כיסוי לכל אוכלוסיית הקשישים נזקקי הסיעוד, בהיקף ראוי ובר קיימא לאורך שנים (sustainability).
• הגברת יעילות מערך אספקת השירותים הרפואיים-סיעודיים.
• הקטנת הנטל על משקי הבית והעצמת יכולת ההתמודדות של המשפחה עם הנטל.
• תכנון והיערכות ארוכי-טווח.
4. מי קהל היעד שיהנה מהרפורמה המוצעת?
• קשישים (לא רק סיעודיים) שיקבלו טיפול באיכות טובה יותר עם השקעה במניעה ושיקום.
• קשישים סיעודיים השוהים בקהילה שיקבלו שירות מתואם.
• משקי הבית אשר יקבלו את כל הטיפול בכתובת אחת.
• התומכים העיקריים מקרב בני המשפחה שיקבלו סיוע ותמיכה.
• בני המשפחה של מאושפזים סיעודיים.
• כלל הציבור במדינה אשר התלות שלו בביטוחים פרטיים תופחת באופן משמעותי.
5. כמה זה יעלה (למדינה ולמשקי הבית)?
הרפורמה כולה על כל שלביה (מהלך של כ-4-5 שנים) תחייב תוספת של כ-1.2 מיליארד לתקציב הממשלתי. המימון יכול לבוא מתקציב המדינה באמצעות שימוש בעודפי גבייה בתקציב המדינה ו/או באמצעות שינוי סדרי עדיפויות בתקציב ו/או מהגדלת מס פרוגרסיבית (שמתחשבת בהכנסת העובד) שנעה בין תוספת של 1 ₪ למשתכרים בעשירון התחתון עד כ-105 ₪ לחודש לעשירון העליון. כיום כשני שליש מהאוכלוסייה משלמים מאות ₪ לחודש לחברות ביטוח ציבוריות. הרפורמה תצמצם את התלות בביטוח המסחרי ותקטין את ההוצאה של משק הבית בתחום זה.
באמצעות יצירת הרצף הטפולי והסיוע למטפלים העיקריים, הרפורמה תביא להגברת היעילות במערכת הטיפול בנזקקי סיעוד, דחיית מועד הנזקקות ושיפור במצב בריאותם ותפקודם של הקשישים.
6. מדוע לא להסתפק בהעברת האשפוז הסיעודי במתכונת שהוצעה בהצעת החוק שהתקבלה בקריאה טרומית בתמיכת משרד הבריאות?
העברת האשפוז תוך שינוי קריטריונים של ההשתתפות העצמית, כפי שהוצע, עלולה להביא לזליגה של מבוטחים למערך האשפוז, גם כשמצבו של הנזקק לא מחייב זאת. אשפוז מדרדר פעמים רבות את מצבו של נזקק הסיעוד, ועלותו למשק הבית ולמדינה עולה לאין ערוך על החלופה בקהילה. מרבית המדינות המערביות נוקטות צעדים לעידוד השארת המבוטח בקהילה, כל עוד הדבר אפשרי - טובתו של המבוטח ומשפחתו מחייבים זאת והדבר נכון גם בהקשרים של יעילות ושל הוצאות המדינה.
לקופות החולים כיום אין אפשרות לייעץ למשפחה או להתערב באופן שמונע אשפוז מיותר.
7. עלות הרפורמה גבוהה מאוד. האם אי אפשר להסתפק בחלק מהצעדים?
האם זה "הכל או לא כלום"?
הרפורמה מתוכננת כאמור בשלושה שלבים. כל שלב עומד בפני עצמו, אולם סדר היישום חשוב ביותר. שלב ראשון בונה תשתית ארגונית בקופות החולים שלא רק מיטיבה את השירות לנזקק ומשפחתו אלא גם בונה את התשתית שמאפשרת מאוחר יותר את קליטת תחום האשפוז הסיעוד (השלב השני של הרפורמה). רק לאחר מכן ניתן להעביר אחריות כוללת לקופות (בשלב השלישי). בכל מקרה בין השלבים תתבצע הערכת מצב והפקת לקחים, לפני מעבר משלב אחד למשנהו.
8. האם נשקלו חלופות אחרות ומהן?
חלופות עיקריות שנשקלו –
הקמת רשות ממלכתית לתחום האשפוז והטיפול הסיעודי – לכך חסרונות מהותיים וביניהם חוסר טיפול בבעיית הפיצול הרפואי סיעודי ובעיית התמריצים, כפל תקורות ועוד;
ביטוח חובה סיעודי בחברות פרטיות – הבעיות הן עלות גבוהה למערכת, הפרטה וחיזוק של מערכות עסקיות שמחלישות במקביל את המערכת הציבורית ולא פועל לטובת האזרח - בעיקר כשמדובר בשירותי בריאות ורווחה ;
One stop shop – תחנות בהן ירוכזו מטפלי ומנהלי כל הרשויות המטפלות אליהם יגיעו הקשישים ומשפחותיהם – אינו פותר בעיות כגון פיצול האחריות, תמריצים למניעה, כפל תקורות ניהול, כיסוי ביטוחי שכיום אינו מספק ועוד.
9. מדובר בנושא המתפרש על מספר רב של תחומי התמחות בתוך עולם הרפואה ומחוצה לו. אילו גורמים השתתפו בתהליך התכנון?
חוקרים ומומחים ממגוון תחומים כגון, רופאים מומחים בגריאטריה, אחיות עם השתלמות-על בגריאטריה, מומחים מתחום גמלאות המוסד לביטוח לאומי, מנהלי חברות כ"א בתחום הסיעוד, מנהלי בתי חולים גריאטרים ומוסדות לטיפול ממושך, חוקרים מתחום הגרונטולוגיה, עובדים סוציאליים, אקטוארים, חוקרים ממכון ברוקדייל באגף לחקר הזיקנה ומ'אשל' וכן נציגי ארגונים חברתיים המייצגים את אוכלוסיית היעד.
מתן ביטוח סיעודי לכל ע"י הכללת תחום הסיעוד בסל הבריאות.
ליצמן מגדיר רפורמה זו כ "... צדק חברתי ותיקון עוול היסטורי לאוכלוסיה המתבגרת בישראל".
מהי הרפורמה ועיקריה?
עיקרי הרפורמה ומהותה מוצגים כשאלות ותשובות השופכים אור על הנושא:
1. מי הם נזקקי הסיעוד ועל מה מדובר במונח הביטוח הציבורי בתחום הסיעוד?
מדובר בקשישים שמוגבלים בתפקודם בפעולות היום-יום, וזקוקים לעזרת הזולת בפעולות כגון אכילה, הלבשה, שליטה על ההפרשות, הליכה וכדו'.
בנוסף למוגבלות התפקודית, קשיש נזקק סיעוד סובל לרוב ממחלות כרוניות.
כאשר קשיש הופך להיות סיעודי המדינה מסייעת בטיפול הרפואי והתפקודי באמצעות רשויות מטעמה (בריאות, רווחה, ביטוח לאומי וכד'), הן בהיבט של מימון והן בהיבט של אספקת השירות.
2. מה הבעיות העיקריות בגללן צריך לבצע שינוי?
• כיסוי ביטוחי מצומצם
o לא כל אוכלוסיית הקשישים נזקקי הסיעוד זכאית לקבל השתתפות מהמדינה במימון הוצאותיה.
o אלה שמקבלים סיוע במימון טיפול סיעודי-רפואי בקהילה מקבלים השתתפות מעטה מהמדינה ביחס לצרכיהם ובאיכות לא מספקת עקב חוסר רצף טיפולי ובקרה לא מספקת.
o הזכאות של הקשיש לסיוע בפעולות היום-יום באמצעות מטפל סיעודי אינה מעוגנת בחקיקה במונחים של שעות סיעוד אלא במונים כספיים, הצמודים למדד שאינו מבטא את ההתייקרויות הצפויות בשירותי הסיעוד - תוצאה עתידית לאורך השנים היא שחיקת כוח הקנייה של הגמלה והוצאה גדלה והולכת של משק הבית.
• מבנה וארגון השירותים לקוי
o האחריות למימון ולאספקת השירותים לקשישים נזקקי סיעוד מפוצלת בין מספר רב של רשויות וגורמים מטפלים. אין הגדרה ברורה של תחומי אחריות, אין רצף טיפולי, אין אחידות בקריטריונים ובפני כל רשות צריכה המשפחה להציג מחדש הוכחות לזכאות, קיימים קשיים בבקרה אחר נותני השירות ואין מידע מרוכז אשר נגיש למשפחות.
o התמריצים הקיימים כיום בפני הרשויות המטפלות (קופות חולים, ביטוח לאומי וכד') פועלים בכיוון הפוך מהרצוי. אין עידוד להשקעה במניעה, שיקום ושימור בקהילה כל עוד הדבר ניתן.
o קשישים נזקקי סיעוד מתאפיינים בדרך כלל בריבוי תחלואה כרונית ורמה גבוהה של מוגבלות. הטיפול בהם צריך להתבצע על ידי צוות רב תחומי שירוכז בידי גורם מתאם ומבקר (case manager).
• נטל כבד על משקי הבית
o המצב הנוכחי מטיל על משקי הבית נטל כלכלי ורגשי שקשה מאוד לעמוד בו לאורך זמן.
o בן המשפחה המוגדר כתומך/מטפל עיקרי נאלץ פעמים רבות לעזוב את מקום עבודתו או להפסיד ימי עבודה כדי לסייע בטיפול בקשיש. ממחקרים שבוצעו בישראל נמצא, שקריסת התומך העיקרי היא אחד הגורמים העיקריים לאשפוז ולהידרדרות של הקשיש. מדינות רבות משקיעות בתמיכה ושימור התומך העיקרי. בישראל מוערכת הפגיעה למשק בגין הפסד ימי עבודה של תומכים שכאלה בכחצי מיליארד ₪ לשנה.
3. מהן המטרות העיקריות של הרפורמה?
• קביעת גורם אחד שנושא באחריות הכוללת (accountability).
• כיסוי לכל אוכלוסיית הקשישים נזקקי הסיעוד, בהיקף ראוי ובר קיימא לאורך שנים (sustainability).
• הגברת יעילות מערך אספקת השירותים הרפואיים-סיעודיים.
• הקטנת הנטל על משקי הבית והעצמת יכולת ההתמודדות של המשפחה עם הנטל.
• תכנון והיערכות ארוכי-טווח.
4. מי קהל היעד שיהנה מהרפורמה המוצעת?
• קשישים (לא רק סיעודיים) שיקבלו טיפול באיכות טובה יותר עם השקעה במניעה ושיקום.
• קשישים סיעודיים השוהים בקהילה שיקבלו שירות מתואם.
• משקי הבית אשר יקבלו את כל הטיפול בכתובת אחת.
• התומכים העיקריים מקרב בני המשפחה שיקבלו סיוע ותמיכה.
• בני המשפחה של מאושפזים סיעודיים.
• כלל הציבור במדינה אשר התלות שלו בביטוחים פרטיים תופחת באופן משמעותי.
5. כמה זה יעלה (למדינה ולמשקי הבית)?
הרפורמה כולה על כל שלביה (מהלך של כ-4-5 שנים) תחייב תוספת של כ-1.2 מיליארד לתקציב הממשלתי. המימון יכול לבוא מתקציב המדינה באמצעות שימוש בעודפי גבייה בתקציב המדינה ו/או באמצעות שינוי סדרי עדיפויות בתקציב ו/או מהגדלת מס פרוגרסיבית (שמתחשבת בהכנסת העובד) שנעה בין תוספת של 1 ₪ למשתכרים בעשירון התחתון עד כ-105 ₪ לחודש לעשירון העליון. כיום כשני שליש מהאוכלוסייה משלמים מאות ₪ לחודש לחברות ביטוח ציבוריות. הרפורמה תצמצם את התלות בביטוח המסחרי ותקטין את ההוצאה של משק הבית בתחום זה.
באמצעות יצירת הרצף הטפולי והסיוע למטפלים העיקריים, הרפורמה תביא להגברת היעילות במערכת הטיפול בנזקקי סיעוד, דחיית מועד הנזקקות ושיפור במצב בריאותם ותפקודם של הקשישים.
6. מדוע לא להסתפק בהעברת האשפוז הסיעודי במתכונת שהוצעה בהצעת החוק שהתקבלה בקריאה טרומית בתמיכת משרד הבריאות?
העברת האשפוז תוך שינוי קריטריונים של ההשתתפות העצמית, כפי שהוצע, עלולה להביא לזליגה של מבוטחים למערך האשפוז, גם כשמצבו של הנזקק לא מחייב זאת. אשפוז מדרדר פעמים רבות את מצבו של נזקק הסיעוד, ועלותו למשק הבית ולמדינה עולה לאין ערוך על החלופה בקהילה. מרבית המדינות המערביות נוקטות צעדים לעידוד השארת המבוטח בקהילה, כל עוד הדבר אפשרי - טובתו של המבוטח ומשפחתו מחייבים זאת והדבר נכון גם בהקשרים של יעילות ושל הוצאות המדינה.
לקופות החולים כיום אין אפשרות לייעץ למשפחה או להתערב באופן שמונע אשפוז מיותר.
7. עלות הרפורמה גבוהה מאוד. האם אי אפשר להסתפק בחלק מהצעדים?
האם זה "הכל או לא כלום"?
הרפורמה מתוכננת כאמור בשלושה שלבים. כל שלב עומד בפני עצמו, אולם סדר היישום חשוב ביותר. שלב ראשון בונה תשתית ארגונית בקופות החולים שלא רק מיטיבה את השירות לנזקק ומשפחתו אלא גם בונה את התשתית שמאפשרת מאוחר יותר את קליטת תחום האשפוז הסיעוד (השלב השני של הרפורמה). רק לאחר מכן ניתן להעביר אחריות כוללת לקופות (בשלב השלישי). בכל מקרה בין השלבים תתבצע הערכת מצב והפקת לקחים, לפני מעבר משלב אחד למשנהו.
8. האם נשקלו חלופות אחרות ומהן?
חלופות עיקריות שנשקלו –
הקמת רשות ממלכתית לתחום האשפוז והטיפול הסיעודי – לכך חסרונות מהותיים וביניהם חוסר טיפול בבעיית הפיצול הרפואי סיעודי ובעיית התמריצים, כפל תקורות ועוד;
ביטוח חובה סיעודי בחברות פרטיות – הבעיות הן עלות גבוהה למערכת, הפרטה וחיזוק של מערכות עסקיות שמחלישות במקביל את המערכת הציבורית ולא פועל לטובת האזרח - בעיקר כשמדובר בשירותי בריאות ורווחה ;
One stop shop – תחנות בהן ירוכזו מטפלי ומנהלי כל הרשויות המטפלות אליהם יגיעו הקשישים ומשפחותיהם – אינו פותר בעיות כגון פיצול האחריות, תמריצים למניעה, כפל תקורות ניהול, כיסוי ביטוחי שכיום אינו מספק ועוד.
9. מדובר בנושא המתפרש על מספר רב של תחומי התמחות בתוך עולם הרפואה ומחוצה לו. אילו גורמים השתתפו בתהליך התכנון?
חוקרים ומומחים ממגוון תחומים כגון, רופאים מומחים בגריאטריה, אחיות עם השתלמות-על בגריאטריה, מומחים מתחום גמלאות המוסד לביטוח לאומי, מנהלי חברות כ"א בתחום הסיעוד, מנהלי בתי חולים גריאטרים ומוסדות לטיפול ממושך, חוקרים מתחום הגרונטולוגיה, עובדים סוציאליים, אקטוארים, חוקרים ממכון ברוקדייל באגף לחקר הזיקנה ומ'אשל' וכן נציגי ארגונים חברתיים המייצגים את אוכלוסיית היעד.
משרד הבריאות - לשכת הדובר
