פורומים חדשים
כלים שימושיים
הפרעות זיקפה( Erectile dysfunction (ED, חולקות גורמי סיכון דומים לאילו של מחלות לב כליליות.
בעיות בזיקפה מהוות הפרעה תפקודית הפוגמת בחיי מליוני גברים בארה"ב כמו גם בעולם הרחב.
נשאלת לכן השאלה, האם שינוי באורח החיים המשפיע על צמצום גורמי הסיכון
למחלות לב כליליות, עשוי להטיב עם הפרעות בזיקפה?
מסתבר שהרגלי תזונה נכונים, ופעילות גופנית עשויים לשפר בעיות זיקפה.
מסקנה זו, המתפרסמת בגליון החודש של Archives of Internal Medicine.
נתקבלה מניתוח 6 מחקרים שכללו 740 חולים.
השינויים באורח החיים שהטיבו עם בעיות הזיקפה היו :
* ירידה של 10% במשקל
* חמש מנות יומיות של ירקות ופירות
* הפסקת עישון
* פעילות גופנית כמרכיב חיוני מרכזי וחיוני לפיו בצע המטופל 20 - 30 דקות מדי יום, משך 5 ימים בשבוע, פעילות גופנית, או 10 דקות של פעילות מאומצת במיוחד משך חמישה ימים בשבוע.
החוקרים רואים בהפרעות זיקפה, ביטוי מוקדם לבעיות של העורקים הכליליים, כאשר יש פער של 2 - 5 שנים עד להופעת התסמינים של העורקים הכליליים.
הואיל וגברים מודאגים מבעיות שיטיון וזיקפה יותר מבעיות לב עתידיות, ואם הסמן לבעיות לב עתידיות ניכר מבעיות הזיקפה, הרי שהטיפול בנושא ע"י שיפור אורח החיים עשוי לענין את הגברים, לחפש טיפול, ובכך גם להטיב עימם לא רק בבעיות הזיקפה, אלא גם בצמצום הסיכון למחלת לב.
תפקיד רופא המשפחה הוא ליצור את ההקשר בין בעיות הזיקפה למחלות לב ולהפנות, במיוחד גברים צעירים יותר, עם בעיות זיקפה להערכה קרדיולוגית.
מבחינה סטטיסטית גבר בן 60 עם בעיות זיקפה, בעל סיכון מוגבר של 30% לפתח בעיות קרדיאליות.
לעומת זאת, גבר בן 40 שנה עם בעיות זיקפה, הסיכון שלו למחלת לב גדול פי 50 (חמישים!!!! ) מזה של הגבר ללא בעיות זיקפה, לפתח מחלת לב, ולכן צריך להיכנס למשטר של טיפול מונע - קודם כל ע"י שינוי נכון באורח החיים, גם אם בחלק ניכר מהמקרים בעית התפקוד המיני ובעיות הזיקפה ניתנות לפיתרון תרופתי בתכשירים בולמי האנזים פוספו דיאסטרזה כגון סיאליס או ויאגרה.
עם זאת, יש מצבים שטיפול תרופתי בלבד אינו יעיל.
שילוב השינוי באורח חיים עם הטיפול התרופתי מביאים לשיפור המיוחל, בהבט של שיפור הזיקפה וצמצום הסיכון למחלת לב כאחד.
יש לציין שהשפעת שינוי אורח החיים ניכרה גם כאשר תרופות כגון הסטטינים הוצאו מהטיפול.
בעיות בזיקפה מהוות הפרעה תפקודית הפוגמת בחיי מליוני גברים בארה"ב כמו גם בעולם הרחב.
נשאלת לכן השאלה, האם שינוי באורח החיים המשפיע על צמצום גורמי הסיכון
למחלות לב כליליות, עשוי להטיב עם הפרעות בזיקפה?
מסתבר שהרגלי תזונה נכונים, ופעילות גופנית עשויים לשפר בעיות זיקפה.
מסקנה זו, המתפרסמת בגליון החודש של Archives of Internal Medicine.
נתקבלה מניתוח 6 מחקרים שכללו 740 חולים.
השינויים באורח החיים שהטיבו עם בעיות הזיקפה היו :
* ירידה של 10% במשקל
* חמש מנות יומיות של ירקות ופירות
* הפסקת עישון
* פעילות גופנית כמרכיב חיוני מרכזי וחיוני לפיו בצע המטופל 20 - 30 דקות מדי יום, משך 5 ימים בשבוע, פעילות גופנית, או 10 דקות של פעילות מאומצת במיוחד משך חמישה ימים בשבוע.
החוקרים רואים בהפרעות זיקפה, ביטוי מוקדם לבעיות של העורקים הכליליים, כאשר יש פער של 2 - 5 שנים עד להופעת התסמינים של העורקים הכליליים.
הואיל וגברים מודאגים מבעיות שיטיון וזיקפה יותר מבעיות לב עתידיות, ואם הסמן לבעיות לב עתידיות ניכר מבעיות הזיקפה, הרי שהטיפול בנושא ע"י שיפור אורח החיים עשוי לענין את הגברים, לחפש טיפול, ובכך גם להטיב עימם לא רק בבעיות הזיקפה, אלא גם בצמצום הסיכון למחלת לב.
תפקיד רופא המשפחה הוא ליצור את ההקשר בין בעיות הזיקפה למחלות לב ולהפנות, במיוחד גברים צעירים יותר, עם בעיות זיקפה להערכה קרדיולוגית.
מבחינה סטטיסטית גבר בן 60 עם בעיות זיקפה, בעל סיכון מוגבר של 30% לפתח בעיות קרדיאליות.
לעומת זאת, גבר בן 40 שנה עם בעיות זיקפה, הסיכון שלו למחלת לב גדול פי 50 (חמישים!!!! ) מזה של הגבר ללא בעיות זיקפה, לפתח מחלת לב, ולכן צריך להיכנס למשטר של טיפול מונע - קודם כל ע"י שינוי נכון באורח החיים, גם אם בחלק ניכר מהמקרים בעית התפקוד המיני ובעיות הזיקפה ניתנות לפיתרון תרופתי בתכשירים בולמי האנזים פוספו דיאסטרזה כגון סיאליס או ויאגרה.
עם זאת, יש מצבים שטיפול תרופתי בלבד אינו יעיל.
שילוב השינוי באורח חיים עם הטיפול התרופתי מביאים לשיפור המיוחל, בהבט של שיפור הזיקפה וצמצום הסיכון למחלת לב כאחד.
יש לציין שהשפעת שינוי אורח החיים ניכרה גם כאשר תרופות כגון הסטטינים הוצאו מהטיפול.
