חדשות בריאות ורפואה

טיפול תרופתי נוגד דיכאון אינו עולה ביעילותו על טיפול בפלצבו ( אינבו), ולעיתים אף התופעה הפוכה, כך טוען מחקר המתפרסם בירחון לפסיכיאטריה קלינית (Journal of Clinical Psychiatry), אם כי יש רמזים לכך שההשפעה מותנית במין ובמוצא האתני של החולים.

במהלך המחקר, 156 חולים עם דיכאון עמוק קבלו :

* SERTALINE ( בארץ מוכר כלוסטרל או סרנדה) על בסיס יומי למשך 16 שבועות,
* או פלצבו למשך אותו פרק זמן.
* או לחלופין טיפול תומך - "שיחות נפש" פעמים בשבוע למשך 4 שבועות ובהמשך אחת לשבוע לעוד 12 שבועות.

השפעת הטיפולים היתה דומה, להפתעת החוקרים, בשלושת קבוצות הטיפול:

בקבוצת הטיפול התרופתי - 31% הגיבו לטיפול בהשואה ל - 28% בקבוצת הטיפול התומך, ו - 24% בקבוצת הפלצבו.

האם ניתן להקיש מכך שאין צורך בטיפול - התשובה בהחלט שלילית שכן הפלצבו אף הוא סוג של טיפול, ואינו בחזקת העדר טיפול, שכן גם בקבוצת הפלצבו היתה השגחה רפואית ותשומת לב לבעיות החולה - מה שמהווה טיפול תומך בפני עצמו.

לחולים מסוימים, מתן תשומת הלב, עשויה לעשות את ההבדל מהעדר טיפול למתן פלצבו.

זאת ועוד, חלק ממקבלי הפלצבו סבורים שהם מקבלים טיפול לבעייתם הרפואית.

עצם האמונה בקבלת טיפול "אמיתי"היא בעלת חשיבות בפני עצמה בתהליך ההבראה.

במהלך המחקר מצאו החוקרים שיש הבדל בהתנהגות בתלות המוצא.

45% ממשתתפי המחקר היו ממוצא - אפרו-אמריקאי.
קבוצה זו הגיבה מהר יותר לטיפול בשיחות הנפש מאשר לטיפול התרופתי או לפלצבו.

גברים לבנים הגיבו טוב יותר לפלצבו בשעה שנשים שחורות לא הראו כל הבדל לגישות הטיפוליות השונות שנבחנו.

נשים לבנות בלבד הראו את מה שניתן היה לצפות - תגובה טובה יותר לטיפול תרופתי ולשיחות נפש מאשר לפלצבו.

יש לשים לב שכל התוצאות מבוססות על מידגם קטן ביותר ועל מנת לקבל תקפות - יש צורך בביצוע מחקר כזה באוכלוסיה גדולה יותר.