פורומים חדשים
כלים שימושיים
מאמר המתפרסם בבטאונה של הסתדרות הרפואה הקנדית - CMAJ - מסכם השלכות הענישה הגופנית כאמצעי חינוכי על עתיד הילדים.
מסתבר שהכאת ילדים כאמצעי ענישה כרוכה בתופעות לוואי ארוכות טווח.
עד לתחילת שנות התשעים של המאה שעברה, נושא הכאת ילדים היה אמצעי שיגרתי ונפוץ בחינוך בבחינת חוסך שבטו שונא בנו, כאשר ההכאה תכליתה - הבאת הילד להתנהגות "רצויה".
מאז 1990 בו נחתמה אמנת האו"ם לזכויות הילד, לא נמצא מחקר אחד שהראה על אפקט חיובי כל שהוא בהכאה כאמצעי ענישה.
היו אמנם דיווחים שלא הראו בהכאה השפעה משמעותית לכיוון שכל שהוא, אולם, מרבית המחקרים מדברים על תופעות לוואי שליליות להכאה כולל התנהגות תוקפנית של המוכים עד כדי עברינות, ובהמשך השפעה על היחסים האלימים כלפי בן הזוג.
אחת השאלות המרכזיות היא שאלת הסיבתיות:
האם ההכאה היא פועל יוצא של התנהגות ילדים בצורה תוקפנית עליה הם נענשים? או לחלופין האם ההכאה היא שמובילה בסופו של דבר להתנהגות אלימה?
תשובה לכך ניתנה מסדרת מחקרים מסוף שנות התשעים שהראתה שענישה פיזית הוליכה להתנהגות אנטי חברתית ולא להפך.
כאשר הורים חונכו להפחית או להפסיק כליל מענישה גופנית כאמצעי חנוכי נמצא שהשינוי ההתנהגותי של ההורים לווה בצניחה משמעותית בהתנהגות החברתית הקשה של הילדים.
נמצא קשר בין ענישה גופנית להתפתחות המנטלית, ולהפרעות נפשיות בילדים ובמתבגרים החל מדיכאון ועבור לחרדות ולצריכת אלכוהול וסמים.
המידע הרב שהצטבר הביא לכן להסתייגות מוחלטת של אגודי רופאי הילדים מענישה גופנית כאמצעי חינוכי שתועלתו ( אם בכלל) מתגמדת למול תופעות הלוואי השליליות.
מסתבר שהכאת ילדים כאמצעי ענישה כרוכה בתופעות לוואי ארוכות טווח.
עד לתחילת שנות התשעים של המאה שעברה, נושא הכאת ילדים היה אמצעי שיגרתי ונפוץ בחינוך בבחינת חוסך שבטו שונא בנו, כאשר ההכאה תכליתה - הבאת הילד להתנהגות "רצויה".
מאז 1990 בו נחתמה אמנת האו"ם לזכויות הילד, לא נמצא מחקר אחד שהראה על אפקט חיובי כל שהוא בהכאה כאמצעי ענישה.
היו אמנם דיווחים שלא הראו בהכאה השפעה משמעותית לכיוון שכל שהוא, אולם, מרבית המחקרים מדברים על תופעות לוואי שליליות להכאה כולל התנהגות תוקפנית של המוכים עד כדי עברינות, ובהמשך השפעה על היחסים האלימים כלפי בן הזוג.
אחת השאלות המרכזיות היא שאלת הסיבתיות:
האם ההכאה היא פועל יוצא של התנהגות ילדים בצורה תוקפנית עליה הם נענשים? או לחלופין האם ההכאה היא שמובילה בסופו של דבר להתנהגות אלימה?
תשובה לכך ניתנה מסדרת מחקרים מסוף שנות התשעים שהראתה שענישה פיזית הוליכה להתנהגות אנטי חברתית ולא להפך.
כאשר הורים חונכו להפחית או להפסיק כליל מענישה גופנית כאמצעי חנוכי נמצא שהשינוי ההתנהגותי של ההורים לווה בצניחה משמעותית בהתנהגות החברתית הקשה של הילדים.
נמצא קשר בין ענישה גופנית להתפתחות המנטלית, ולהפרעות נפשיות בילדים ובמתבגרים החל מדיכאון ועבור לחרדות ולצריכת אלכוהול וסמים.
המידע הרב שהצטבר הביא לכן להסתייגות מוחלטת של אגודי רופאי הילדים מענישה גופנית כאמצעי חינוכי שתועלתו ( אם בכלל) מתגמדת למול תופעות הלוואי השליליות.
